|
|
Page:350
ויכוח פנימ י מר בחלקה של 'הרצלייה' נפל לא רק להסתכן הסתכנות יתר כנגד הסתדרויות אחרות , משום חרם התנועה הז'בוטינסקאית על גרמאניה ההיטלרית , אלא אף לסבול מיחס של אפליה וקיפוח מצד המוסדות ה ציוניים , ששלטו על אפשרויות העלייה . חברי 'הרצלייה' נדרשו להיכתב לחבירות ב'הסתדרות' . 690 ה'יידישה רונדשאו' עם עורכו רוברט וילטש נקטו עמ ( 688 עי' קאריסקי , 'המדינה' ( קובץ מוקדש ליובל העשרים לבית '' ר , ת'א , תש"ד . ( על ביקור אחד עי' 'הירדן 1935 . 4 . 11 , ' ( אין די מועדונים . ( ( 689 עם ראשי הפעילים נימנו אף אדולף הירשפלד ו שוםהיים . ב 1934 היה פעיל אף אגרונום מאיר בראנד , שהשתלם בברלין במחקר המיים התתקרקעיים . מאיר בראנד ניהל ביים חקלאי לבית"ר פולין . ( 690 חבר צדיק ( ברסלאו ) לא זה בלבד שלא קיבל משום סירובו את תעודת העלייה , אף לא הוחזרו לו חפציו ( אפריל . ( 1934 במקום ברית הצה"ר אחר הכרזת החרם שהכריז ז'בוטינסקי על גרמאניה ) הירבה להביא חומר בענייני הרצלייה-בית '' ר , אם בגופו ואם ב'תוס פת בית"ר . ' להסברת דרך הציונות הממלכתית הוצאה חוברת מאת ארנסט האמבורגר . כן הוצאה חוברת הסברתית יעילה בלשון הגרמאנית : 'כלום נכון הדבר ש 50 - ' ... שאלות שהופנו אל ההסתדרות הציוניות 'האופיציאלית 50 , ' קושיות קשות , מהן כלפי רוברט וילטש , שפסל את הריביזיוניסם כבלתי ריאלי וכבלתי מוסרי . המישטרה הנאצית לא פגעה בתחילה בבית '' ר , כשם שלא פגעה בהסתדרויות ציוניות כולשהן , ואף לאחר יום החרם של ה 1 באפריל 1933 העזו בית"רים ללכת בפלוגותיהם במדים ברחובות ברלין . בקייץ באה תקופה של חיפושים ומעצרים , ומדי בית"ר נאסרו . אפילו חולצות לבנות נאסרו על החברים . כשאנשי ס"ס התנפלו על מחנה קייץ של 'הרצלייה' בטויפיץ וחברים הוכו , שלח גרהארד קאריסקי מכוניות משא לפירוק המחנה . עם זאת החליט לפנות בקובלנה אל מרכז הגיסטאפו , שהרי המחנה נערך באישור מראש . הגיסטאפו השיבה לאחר ימים מעטים שאחר חקירה באו ראש העירייה ומפקד הג'אנדרמריה על עונשם , וחבר ס '' ס הוצא מהמיפלגה . כשנשאל לטיבו של ה פיצוי , ביקש קאריסקי להרשות את התילבושת הנהוגה , ואומנם ניתן האישור לשאתה במקומות מסוגרים , לרבות מיגרשי ספורט מגודרים . על כך נשלח מיברק חוזר לכול תחנות המישטרה . כך יכלו חברי 'הרצלייה' להופיע במדים ולסייע בחגיגת ספורט גדולה , שנערכה מטעם הקהילה בברלין . מאז היה ל'הרצלייה' היינריך שטאהל , נשיא הקהילה , ידיד נלהב . בשקן ברלין ביקש לפתוח הכשרה ימית , וכל ה'צי' שברשותו היה סירת משוטים קטנה , נתן שטאהל ל'הרצלייה' שתי סיתת טובות , והוא נשא בהוצאת הרכישה של ספינת דיג ל 14 עובדים . בספינה זו קבעו להם כמה חברים את דירת הקבע שלהם . בסירה נערכו סיורים באגמים שמסביב לברלין , ואף הפלגה ליומיים בים הבאלטי . בשנת 1934 נפתחו קננים ל'הרצלייה' בפרוסיה המיז רחית ובשלזיה התחתונה . הפעילות העניפה הביאה לשורותיה חברים מחוגים חדשים , אף מתבוללים . אף מסניפי 'החלוץ' ( ליק , יוהאניסבורג ) עברו ל'הרצלייה . ' כמנהל האירגון הארצי שימש וילי ו . צגלה , שמיוני 1934 נתמנה בתורת נציב . מפקד קן ברלין היה : יוסף לב . בי"א באדר נערכו אזכרות פומביות לתרומפלדור . בימי פרשת סטאבסקי פירסם ו '' ו צגלה כרוז פומבי , וסאלי מארקוביץ' נאם בנושא סטאבסקי בבתי כנסת ובמועדונים יהודיים . 689 למטה : כינוס 'הרצלייה' ( בית '' ר ) גרמאניה , ברלין . 1935 ראש קהילת ברלין , ד"ר שטאהל מברך את הכינוס למעלה י 'הרצלייה' ( בית '' ר ) גרמאניה , 1934
|
|