sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:322

ניסיונות של התיישבות המגמה ששלטה בבית " ר שיש לעשות שיחתים לאומיים , להקים תנאים לאומיים , לגלות חלוציות במובן ההתנדבות , לבנות ולאו דווקא להיבנות , הס טתה את מחשבתו של הבית"רי מן ההתיישבות החקלאית במתכונתה הקיבוצית או המושבית . יחסו של הבית"רי להתיישבות החקלאית היה ביחסו אל כל מיפעל כלכלי אחר המקדם את פיתוח היישוב היהודי , ובדרך זו את ביניין המדינה . עם זאת לא פסקו הניסיונות הפרטיים של בית"רים ללכת בדרך היממה החקלאית . מהם שראו את החק לאות גורם כלכלי מבטיח , ומהם שהשקיפו על החקל אות לא רק בעיניים כלכליות , אלא אף בעיניים אידי - אולוגיות , ואפילו אידיאליסטיות . הללו ראו את השטחים , שבהם נעשית החקלאות , בנופי מולדת מתחד שת ובכיבושים ממשיים במפת הארץ . הראשונים מוכנים היו להצטרף למיפעלי חקלאות פרטית וקטנה . ואילו האחרונים — רובם גומרי הגיוס , ובעיקר — יוצאי פלוגות הגליל , ביקשו להלך בגדולות , בהקמתן של נקודות חדשות במפת היישובים העבריים . הקבוצה התל אביבית , שבראשה עמדו משה איכילוב , צבי אביעזר ( שניידר ) מאנשי קבוצת 'מנורה ' , בן ציון דיקובסקי , נ . יאטקובסקי , מהנדס קולמא , ן ביקשה ללכת בדרך של חקלאות 'אמריקאנית' פרטית , וניסו לגייס בלאטביה קבוצה של בעלי-הון . אף הכריזו על הרשמה לבניית 'כפר זאב' . 638 יוזמתו של סוסקין להקים את 'נהרייה' לפי תוכנית החקלאות האינטנסיבית עוררה עניין רב בבית" ר . מקום חדש זה , שישה ק '' מ מן הגבול בראש הנקרה , היה בו כדי למשוך צעירים אנשי יוזמה . מייד הוקמה פלוגת מגוייסים במקום , אלא שעוד חברים 12 ) ב מיספר ) מגומרי השירות בפלוגת הגליל החליטו ל התנדב לעבודה במקום החדש . הם ראו עצמם מקיימי הכרזת ראש בית"ר בכינוס קראקוב על יצירת חוג של מתנדבים לכפר , ומקיימי החלטת כינוס המגו ייסים על יצירת כפר חקלאי בית"רי . מזכירות זמנית ( משה שטיין , פינחס הררי , יעקב גרוס ) החלה בפעולה . האירגון החקלאי של גומרי הגיוס רכש טראקטור , והתעניין באפשרויות לרכוש קרקע בסביבת עכו . ( 637 טי ' ז'בוטינסקי , 'נזאמטנט 11934 . 12 . 21 ' , שכטמאן , 'הירחי , ; 1935 . 1 . 16 בדר , 'טריבונה נארודובה . 1934 . 12 , 7 ' , ( 638 מיז , תיכתב נ . יאטקובסקי לרפאל רחוב , . 1933 . 11 . 13 באביב 1934 תוכננה התיישבות צה '' רית ל 300 מישפחות , ב'רמת שרה ( אהרונסון — ' ( שטח של 3000 דונאם לא רחוק נזטזה — אלא שלא הגיעה לכלל ביצוע . נושא ייבוש החולה היה קרוב מאוד ללב ראש בית"ר ולאישי הצה '' ר , ולא רק לאישי בית"ר . בנושא זה געשו מגעים רשמיים ופרטיים עם מוסדות בארץ , ובייחוד בחוץ לארץ , וקיננה התיקווה שזמנו של מיפעל ייבוש החולה קרוב לבוא , ושבית"ר תמלא בו תפקיד ראשון במעלה . בית"ר היושבת בגליל בתנאים של מצוקה מאז שנת 1930 ראתה את עצמה , כאמור , בת מיצרא למיפעל החולה הקרוב . אפילו מועט 'כוח האדם' הבית"רי העולה לא נסתברה ההשקפה , שאין גיוס בית"רי עשוי ליטול על עצמו תפקיד מרכזי ב מיפעל החולה , משום שבדרך זה ירותקו חבריו לתקופת שנים ארוכה ביותר , בלא אפשרות של תזוזה לפעולות דחופות במקומות אחרים . דעת הרבים היתה , שנזק הריתוק הצפוי יצא בשכר בניית האיזור החקלאי החדש המגלם בקרבו סיכויים גדולים להתפתחויות הת יישבותיות חשובות . מיפעל זה , הקשה אף למעלה מן הרגיל במיפעלים קשים , תובע פועלים אידיאליסטים שיבואו להנשימו , ומי לנו אידיאליסטים מן הבית"רים . החלוץ השמאלי בורח מן המושבות לערים , ואף לשמאל אץ 'כוח אדם' פנוי למיפעל גדול זה . בית"ר תתגייס במיוחד בשביל ייבוש החולה , ויכוח האדם' הנחוץ — יימצא . באביב 1935 התייצבה מישלחת של הסתדרות העובדים הלאומיים והנהלת הפלוגות לפני יהושע חנקין , מנהל ענייני החולה מטעם חברת הכשרת היישוב . המישלחת דרשה להבטיח את מקומה של בית"ר ב מיפעל , האת בשים לב להתמסרות וההתמדה שגילו הבית"רים בשמירה על העמדות של הפועל העברי בגליל העזוב . יהושע חנקין הבטיח למלא את הדרישות ולברר בהקדם את הפרטים בקשר לכך . אף הבטחה זו היתה נטולת כל ערך מעשי .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help