|
|
Page:317
גיוס בית" ריארץ ישראל לזיהויה הגמור של בית"ר ארץ ישראל עם בית"ר העולמית ולהגברתן של פלוגות בית"ר נתבקש זירוזה של ההחלטה לגייס אף את בית"רי ארץ ישראל לפלוגות . בכרוז שפירסמו ( 1933 . 8 . 14 ) הנהלת הפלוגות והנציבות לכול חברי בית"ר בארץ ישראל , הוסבר שחובת הגיוס חלה אף עליהם , והוסברו תפקידי הפ לוגות : 'כיבוש העבודה העברית , מילחמה במילחמת המעמדות , הווי יחידות מאורגנות שתוכלנה במיקרה הצורך להגן על חייו ורכושו של היישוב העברי , יצירת סביבה בית"רית והחדרת הרעיונות הצה"ריים בחוגי היישוב העברי , ובאחרונה - הוצאה לפועל של כל החובות שהתנועה מטילה עליהן . כל התפ קידים הנ"ל הינם גם תפקידיו של כל בית"רי בודד בכול מקום שהוא , אולם הוצאתן לפועל אפשרית אך ורק בשעה שהאנשים נמצאים תחת פקודת התנועה בכול רגע שיידרש , ושום גורמים חיצוניים לא יכולים להפריע להם במילוי התפקידים האלה ... משום הש תלטות השמאל על מוסדות העלייה לארץ קטן הוא חלקם של הבית"רים בעלייה , והם נימנים בעשרות כנגד המאות והאלפים של עולי השמאל ... לא יכול להימשך המצב , שרק העולים מחוץ לארץ הם הינם אלה שצריכים להביא את הקורבנות ולמסור שנתיים מחייהם לתנועה , וחברי בית"ר ארץ ישראל יהיו פטורים מן החובה הזאת . בכול הפלוגות בארץ מורגש חוסר בידיים עובדות . הגליל , שאחרים עוזבים אותו , דורש את הנוער שלנו שיעלה ויבנה אותו ' . בנושא זה דנה המועצה השביעית של הפלוגות 24 ) , ( 1933 . 11 . 25 שהכריזה : 'אנו החלק החי והפעיל ש בבית"ר הארץ ישראלית , החלק המגשים של התנועה , דורשים בהתחשב בסגירת העלייה , שעל בית"ר ה ארץ ישראלית להעביר בחיים את הגיוס לפלוגות ' . באותה מועצה ציינו את סיומה של העלייה הבי ת"רית לפי סרטיפיקאטים , עם החרמת ה'שדיול ' , ואת סיומם הקרוב של גיוסם של 30 חבר בתום תקופת שירותם . 'היחידים שיכולים לבוא לעזרה , להכניס זרם חדש , היא בית"ר הארץ ישראלית . הדבר הוא אקטואלי מאוד ' . המועצה חזרה והציעה לפרסם פקודה חדשה בעניין התגייסות החברים הארץ ישראליים . בצדק נאמר על בית"ר ארץ ישראל , שהוכיחה לא אחת , שיש בה מידה לא מועטת של אלמנט אידיאליסטי . בית"רים 'צברים ' , וכן עולים בילדות עם הוריהם , התייצבו לפעולות מסוכנות ללא תנאי של זמן ופרנסה . עם זאת לא ניתן לעשות את בית"ר ארץ ישראל לגורם ניכר וקובע בתוך הגיוס הבית"רי , כפי שרבים ציפו , הן לתכלית העלאת רמתה של בית"ר ארץ ישראל , והן לתכלית העידוד והתנופה של הגיוס בכללו . כינוס דאנציג נתן את דעתו , ובחיפזון מה , לגיוסם של העולים : 'כל עולה בית"רי מתגייס ' , ונשכח שאף בית"ר ארץ ישראל יש לה צעירים מתבגרים ומבוגרים , החייבים אף הם לתת את חלקם לתוכנית השירות הבית"רי . נציבות בית"ר א"י פירס מה פקודת גיוס לחבריה לתקופת זמן של מחצית השנה . הנהלת הפלוגות שמחה אף על כך , אלא שכס בורה היתה שהגבלת זמן הגיוס עד כדי חצי שנה מנוגדת לתקנון . חברי דרגה ג' כמעט שלא נענו , ומדר ( 622 רוזוב לראש ביתיר , . 1954 . 9 . 20 עיי סוף הפרק הקודם . ( 623 א . הגלילי , 'משמר הירח ' , ה , . 16 עי' סלמאן , שנז , א , . 9 מסויימות , שמשום מה לפי תנאיהן האובייקטיביים או הסובייקטיביים זכו להכנסות גדולות בממוצע . מצד אחר , הגיוס לא קיבל על עצמו לדאוג את דאגת רווחתו הכלכלית של המגוייס , ולפי תכליתו סביר היה שיקויים באזורים קשים , רחוקים , מסוכנים , שבהם צפויה תמורה זעומה לעמל מרובה . הפלוגה , או הפלוגות , בגליל מעיקרו של דבר היו בנויות על תקציב יומי מינימאלי ביותר ואילו הגיוס בגליל יותר מגיוס במקום אחר היה בו לעודד המשך של חלוציות במובן ההתיישבות במקומות , שבהם נדרשת תנופה של יוזמה חיילית חלוצית הנושאת בחובה תפארת של זכויות לאומיות גדולות . בקוצר הרוח שבו נפגע העולה הבית " רי , שציפה לעלייתו ציפייה מיסטית ושאף ליטול על עצמו עול של אחריות אישית , כדי להתחיל בה במירוץ חדש נגד הזמן , נגד הזמן שלו ושל בית הוריו , קשה היה להגיע לכלל בירורים של יישוב דעת מאוזן וכול צדדי . ניתן לומר , שראש בית"ר ואנשי השילטון נטו לראות את הפלוגות כקואופיראטיביות , עם שלא היו מוכנים לוותר על פלוגות קומונאליות . רחוב , בייחוד , נתעורר לחייב את הקואופיראטיביות , שכן סבור היה , שה'צו רה הקומונאלית מקשה , בכול המובנים ' . מעודד היה מן התפתחותן של הפלוגות , שקיבלו על עצמן שיטה קואופיראטיבית כגון הרצלייה ' ) מצב רוח מרומם ; במקום גרעון משלמים חובות ( ' וחדרה ' ) נתעוררה לחיים . 822 ( '
|
|