sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:294

חומסקי , נהור ממיספר משוררים צעירים ומתחילים בבית"ר יצא אל מלפני השורה המורה , איש ווהלין , דוב חומסקי , בתורת משורר אנושי , רגשי , פנימי . כבר שירתו חרא שונה היתה כללית באופיה , ורק מעט מנושאיה היו יהודיים . בשני קבצי שיריו הראשונים ') במערבל ' , וילנה 933 ו ; 'צהרים לבאות / תל אביב , תרצ"ז ) הילך חומסקי כתוהה בדרכי הטבע הקוסמי , כעושה דר כו בדד : 'אהבתי כי נעול לי יהיה עולמי ' . בן לדור תועה , רב יגון , מבקש צנע , ובסנטימנטאליות מקובלת בראשית המאה התרפק על סוד לילה ועל ירח : 'עגום עתידה של נפשי המחפשת תיקונה ' . שירו הלאומי היחיד בקובץ הראשון היה שיר על בר כוכבא , ואף זה לא שיר של התעוררות של גבורה , אלא יותר של אמונה : 'כי זו הגבורה רק פדות תביא למולדת ' . בשיר שני על בר כוכבא שהובא בקובץ השני יש מידה גדולה יותר של גברות וגבורה . בו בקובץ אף פירסם שיר על תרומפלדור , בו דיבר על הכותל בירושלים : 'סנה כל יש ' . בו שר על הכרמל , ושר 'לארצי' — ' : 004 אני — אחד ממחנה הרבבות , חייל אלמוני , נצרפתי מכול סיג לבוא שערייך טהר לב והגיג הגיש לך מתת : רצון לבלי חת ' , 'את ארץ עקובה מדם כמצולה ' . רק מעט משיריו שלח חומסקי לפירסום בעיתוני בית"ר , ברם כולם היו ידועים לקוראי השירה בבית"ר , ובהם ביקשו לראות התחלה של שירה גדולה ומשפיעה . צרור שיריו שהביא ב'המדינה' שונה ברוחו משירתו הכללית . השירים הללו , לא חוברו להן מנגינות , ולא הוש ( 603 יעל מקומו של העיתון 'המדינה' בבית"ר ניתן לעמוד אף מן הרמיזות המרובות שרמזנו בפרקים שונים בספר זה . בעיתון 'המדינה ' השתתפו — נוסף על הסופרים הקבועים בעיתונות בית"ר : אלכסנדר איכר , ח . בוקסר , ב . בלאנקנפלד / ברקאי , / א . גוטפריד , צבי גינצבורג , גרשון הנדל , יעקב לייזרוביץ , פרץ לאסקר , י"ש פקר , נתן פרידמן / יליךמור , / צבי קוליץ , יואל קרילמאן . בפרקי ספרות ושירה השתתפו 1 שמואל אוזשך , יהודה ז'ילקיביץ / אלרואי , / דוב חומסקי , ישראל יבורוביץ , זליג לרנר , אהרן פישקין . אליהו גינזבורג סיפר שם את 'פרשת עכו . ' פיליטונים פוליטיים ופרקי הווי כתבו משה גולדברג , אלכסנדר רוזנפלד , שלום רוזנפלד . מיספר המשתתפים הכולל מנה מאה ומעלה . ( 604 שיר זה בנוסח שונה מעט ובשם 'למולדת' פירסם ב'המדי נה / . 1935 . 1 . 6 שה , הנקרא 'מישרד העלייה' / המישרד הא"י , / שכבר פנו אליו כ 150 בית"רים בבקשת סרטיפיקאטים ... אינני יודע עד כמה נכון הדבר , בפרט המיספר , אבל גם 5 ו כאלה הם סימן למחלה ... "בתל" דרוש לנו , וברזל יהיה . לכינוסנו העולמי יבוא השילטון והצעות תיקון בידו , תיקון שיטהר את קנני בית"ר מה"סיג" המיותר . את התואר "בית"רי" לא ניתן אלא למיבחר מן המיבחר . שערי "ברזל" ימצא לפניו כל הרוצה להי כנס לשורות בית"ר , ורק בקושי רב ייכנס . ועוד שבעתיים מקשי הכניסה ייקשו החיים בתוך הקן והג דוד — חיי עמל יום יומי וקורבן יום יומי . גם על השילטון נטיל חובות נוספות . אין בפי אף רמז של נזיפה לידידי ואחי הצעירים , שעבדו אתי בשילטון עד עתה . כל מה שיכול אדם לעשות בתנאי דלות אלה , עשו , ואני מתפאר בעוזרים כאלה . אך מעצמי אדרוש יותר ממה שעשיתי עד עתה . האידיאולוגיה הבית"רית הולכת ומתגבשת : עושר רוחני ענקי מס תתר בה , והגיע הזמן לגלותו . "החינוך הבית"רי" עוד איננו במלוא מובן הביטוי : שאיפתי היא להפוך כל קן וקן לבית ספר רוחני , מיקצועי וצבאי . את מילחמ תנו בעד העלייה הבית"רית נמשיך במרץ , ובכול צורותיה המדיניות והמעשיות . מי שקצרה רוחו מלסבול אתנו עד שננצח , יעזבנו , ואני אשמח ליציאתו משורותינו . אבל ננצח , והצל נציל את היישוב מסרטן הריאקציה האדומה . ואת סטאבסקי נשחרר , את הבחור הפשוט מבריסק דליטא , שלימדנו מהי גבורת הלב בפני סכנה , ומהי מהות ה"הדר . " ולרוח ה"ביריו נות" נמצא ביטוי ראוי לזכר אבותינו הקדמונים , שנפלו במסדה והצילו בנופלם את נצח ישראל . ונמצא תגובה מתאמת גם ללקח שלימדונו עתה רבני ארץ ישראל , והלוחם הגדול שבראשם - את הלקח שגילה לעינינו את הקשר הנשכח בין המסורת הדתית ובין חלום האראלות הבית"רי . ואת השופט ואליה הספרדי לא נשכח — ובמרץ מיוחד נישא את לפיד הרעיון הבית"רי במושבי אחינו הספרדים ... מס כבד נטיל על כולנו , מס רוחני ומס חומרי גם כן , למען אפשר את כל אלה . אבל לא יירתעו הבית"רים מפני הקריאה לקורבנות , והגזע החדש העתיק יווצר ' . ' המדינה ' , שיצא בווארשה , היו רובי סופריו בית"רי פולין , אבל אף רבים מארצות אחרות , ובייחוד מארץ ישראל , כתבו בו . אף בימי הסערה לא נאלמו דום המוזות בין מאמרי הפולמוס שהחריפו והלכו . שירים של משוררים בית"רים , אומנם בעיקר שירי גבורה ומילחמה , סיפורים קצרים , פיליטונים שונים , מחזה קצה היוו הנחלה הסיפרותית בעיתון . 603 את המדור ל'נשריבו' ( כולו עברי , חלק מגוקד לפעמים ) ערך ש . אביתר ( י"ש פקר . (

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help