sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:288

תית לא הספיקה כלל להקים הסתדרות חדשה , לא במקום בית"ר , ואף לא לצד בית '' ר . הישגיה המעטים , ככול שהיו , כרוכים היו באפשרות לקבלת סרטיפיקאטים , אפשרות שניטלה מבית"ר , לגמרי או כמעט לגמרי , כבר מסוף שנת . 1933 אפשרות זו הביאה אל מתחת לכנפי 'החלוץ המדינתי' קבוצות קטנות ביחס של מועמדים לעלייה , שנצטרפו לקיבוצי ה'הכשרה' שלו . לסופה של שנת 1934 הגיע בר"ק לשיאו , ואז אף נשמעו דעות , כגון : 'חלפה אצלנו תקופת הסנטי מנטאליות אל ה"הידידים מאתמול . " השקפתנו זו בנידון יחסנו להסתדרויות הנוער אינה מבחינה בין הבי ת"ר , השומר הצעיר , או הסתדרויות מתנגדות אחרות' . 598 פעילות של בר"ק התרכזה בערים אחדות בפולין , ובמובן הארצי היה רק סניף אחד מאורגן ומקיף כמות ניכרת של חברים ( ב ( 1200 : 1934 והוא סניף ליטא , שפעל בקובנה ועוד בעשרות אחדות של עיירות . רובי חבריו היו מתלמידי בתי הספר , ומהם הלכו אחר כך לפלוגות הכשרה , ומהם עלו רבים לארץ ישראל . " בית '' ר התייחסה לבר"ק יחס של שלווה ואדישות מהולות בזילזול . בעיתונות הבית"רית כמעט שלא באו תגובות בנושא בר"ק . תגובה אחת מן הראשונות הי תה של אבירם ' ) המדינה , mtn' r ( 1933 . 7 . 20 היא קנאות ' . ? ברשימתו העיר מחברה לעניין ה'קנאות' ו'חופש הדעות' ולעניין ההנחה , על סמך הבטחתם , שאומנם לא ילכו בדרך של בית"ר , ואילו על צד האמת חוזרים הם על עקבות דרכה של בית"ר . אבירם ראה בבר " ק ביזבוז מרץ לחינם . מידה של מתיחות בין בית"ר לבין בר"ק בפולין נתהוותה בשנת , 1934 על שום שנחשדה בר"ק באדישות כלפי פרשת מישפט ארלוזורוב , בעקבות דביקותם ב הסתדרות הציונית , ואף יותר על שום מידה של להיטות ליהנות מזכויות העלייה של בית"ר . אות ליחסים מתוחים כאלה נתגלה , למשל , בידיעה הפרובוקאטי בית , כאילו נרצח חבר בר " ק בנובי קורצ'ין ( בפולין . ( ידיעה כזו עשתה לה כנפיים מכוח יט"א - הסוכנות הטלגראפית שעמדה מאץ בהשפעתו של מאיר גרוס מאן . לא היו רגליים לידיעה זו , ואף לא נמצא לה הסבר או אחיזה בעובדה כולשהי של ממש . 60 ° בשנת , 1935 פירסם ד" ר יעקב כהן , בהוצאה פרטית שלו את 'מישנת חיב"ד ' . חוברת זו כתבה בקייץ 934 ו בתל אביב , ללא זיקה ישירה לבר"ק , וללא גושפנקה אירגונית כולשהי . כתב פרטי זה הוא מישנה סדורה של 102 סעיפים קצרים , רובם של מישפט אחד , ויש בו מתמציתה של המחשבה היהודית הלאומית החופשית , הגאה , שבעקרוניותה ובכלליותה עשויה לעמוד לדורות . מישנה זו מכוונת לקראת סינתיסה של ציונות מדינית ורוחנית , יהדות ואנושות , לקראת 'האידיאולוגיה של הציונות הגדולה ' . במישנתו לא ראה יעקב כהן 'אלא ראשי קווים ורמזים לאידיאולוגיה ה ... חי ב"דית . היא האידיאולוגיה של האדם העברי השלם ' . חיב"ד פירושו ראשי תיבות ! חייל בן דויד , 'כסמל עליון של גאולת ישראל ושל קיום חזיונות הנביאים "באחרית הימים . ' '' בסעיפיה של המישנה נזכרו יסודות התחייה העברית : גאולת ישראל , קיבוץ גלויות שלם , ארץ ישראל , עברית , חירות , עצמאות מדינית , עצמאות רוחנית , שיבה אל המקורות , יעדים לאומיים . בה דובר בסעיפים מיוחדים בנושאים של אצילות ישראלית , 'אתה בחרתנו ' , הצדק החברתי ( בהסתייגות מן המאטיריאליסם ההיסטורי , ( האידיאליסט , ורוח הפעילות הלאומית האישית . מישנה קצרה ויפה זו , שלא נקשרה אל גוף מדיני מוגדר , נתפרשה כלקט אפוריסמים של איש רוח וספרות , ולא זכתה כלל לתגובות בציבוריות , ואף לא בעיתונות . בארץ ישראל ודאי ידעו רק מעטים מאוד על קיומה . ברם מישנה זו הגיעה לפעילים מיודעי העברית שבבר" ק בפולין ובליטא , ושם אומצה בחוברת יסוד בענייני אידיאולוגיה שלהם . 601 בשנתיים הראשונות לקיומה לא הוכיחה 'ברית הקנאים' חיוניות והתמדה אלא בקננים אחדים בלבד בפולין ובליטא , עם שמיספרם של הללו הגיע לעשרות ( 598 יצחק פיין ( מפקד בר"ק ליטא , 'אל המטרה ( 599 . ( 1934 . 11 . 3 ' , מהפעילים בפולין : ר . בן שם , מ . גלבלום ( מזכיר כללי , ( י . גאלבסקי , י . טולטשין , מהנדס י . קאדינסקי , מגר' ר . קרסנושלםקי , מגר' י . רוזנבוש , י"מ בידרמאן , ח . מילקוב . בליטא ניסו להקים אירגון של בני נוער דתי 'בני החשמונאים' וכן איגוד 'יהודה . ' מראשי הפעילים ו יצחק פיין ( המזכיר הראשי , ( שלמה ליפץ , ש . חזן , שמואל זימזון . הפעולה נעשתה שס בחסותו של ד"ר הרצל רוזנבלום . בריגה היה מהפעילים י . שמרקוביץ , אבל העבודה בלאטביה בכללה שותקה מטעמים רשמיים . עי ' רשימת אהרן קלאוס על בר"ק ליטא ב'ספר ליטא . ' ( 600 ע" 'הירדך , . 1934 . 7 . 31 ( 601 אב בר"ק ראה ( 1935 . 1 . 14 ) לנחוץ 'לקבוע את 'מישנת חיב '' ד ' , הכוללת את היסודות האידיאולוגיים של האדם העברי השלם והיכולה וצריכה לשמש בסיס לחינוכו של הנוער העברי בכלל , כמצע לאידיאולוגיה של בר"ק ולפעולתה החינוכית והלאומית .,. מן הראוי הוא , שגם בוגרי בר"ק ... יקבעו עתים לשיחה לעיון בסעיפי האידיאולוגיה . ' ... מ"ז ל . 4 / 8

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help