sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:270

נובמבר ( 1934 על סמך דברי ז'בוטינסקי בעניין עריכת ניסיון חברתי עצמאי במעבדה משלו , ש'תשובה זו " / עלינו לבנות תחילה המדינה ... ורק אחרי היבנותה נוכל לעיין בשאלת מישטר חברתי של צדק ושוויון מוחלט - / " אינה מניחה כבר היום דעתם של בי ת"רים רבים . ' בוקסר ניתח יפה את עקרונות התנועה בשאלת המשק של המדינה בדרך , ברם הסיק מסקנות משלו על דבר סוציאליסט העומד מול קאפיטאליסם ( ועל כך באו דברי הערה מטעם המערכת . ( את הסוציאליסט תיאר ברוח אידיאלית , כ'צורת חיים חברתיים כאלה , אשר בם כל אזרח מקדיש מתוך רצון עצמי וחדווה פנימית את כל כישחנותיו ומרצו לתועלת הבלתי אמצעית של החברה כולה ומקבל חלף זה את הסיפוק המאכסימאלי , שיד חברה זו משגת לתת לכול מאווייו הפיסיים , המוסריים והרוחניים' והמשיך ברוח זו . עוד הסתמך על ראש בית"ר , שהתבטא שכול זמן שיש אנשים , שרק בצורת השיתוף יכולים להשקיע את התלהבותם בחקלאות , יש לנצלם 'לשם יצירת הרוב העברי באופן ההולם אותם ואף לתמוך בהם בקרדיט , ' ואף על המציאות בבית" ר , שלדעתו : ' למעשה , הקולקטיביות נעשתה כבר חלק אורגאני הכרחי של המציאות והפעולה הבית"רית ( גדודי הכשרה , פלוגות העבודה , ( אולם בכדי לספק את השאיפות הסוציאליסטיות של חבריה הסוציאליסטים , בית"ר צריכה להכריז על השיתוף בפעולותיה החלוציות לא כעל דבר הכרחי , אלא כעל דבר רצוי , ולפתח על ידי זה את אחיה = / חבריה / חובבי הסוציאליסט לקראת חינוך אישי של אחיהם הבית"רים ברוח ההולמת אותם . ' בהתלהבותו ראה , ש'תפיסת עמדה חיובית קונקריטית למישטר הסוציאליסטי במדינת היהודים של העתיד ולפעולה סוציאליסטית אישית בגדר ביניין המדינה בהווה , לא רק שהיא נעשתה עכשיו הכרחית מחמת התסיסה הסוציאליסטית , אשר נגלתה אצל אחוז חשוב של הבית"רים , אלא שיש בחובה תוצאות לאין ערוך בשביל התועלת הנוכחית של ביניין המדינה . ' ודאי צדקה המערכת , שהעירה על טעותו ביחס לרבים הסבורים כמותו , ועל טעויותיו במסקנותיו המופלגות . בוקסר הצעיר ראה רק מהירהורי לבו , ועירבב מין במינו ושאינו מינו , כשהסיק מן העקרון הגדול על חיוב תפקידו של הפועל העברי את העקרון של 'סוציאליסט לאלתר , ' שלא היה , ולא יכול להיות , נחלת בית"ר הממלכתית , ומקובל היה בשנות השלושים על השמאל הציוני , שחזר ואימץ לו דיאלקטיקה מארכסיס טית , ולא הסתפק עוד בשיטות ה'לייבור' הבריטי . וברי , שאף את עניין 'קולקטיביותם של גדודי ההכשרה ופלוגות העבודה' לא הבין , אם דאה בהם גופיבז סוציאליסטיים . כבר ציין ש . חפשן , מי ששימש בהנהלת הפלוגות ' ) מדריך בית"ר , ' דצמבר , ( 1933 שאין לקבל את טיעונם של המוכנים להשתמט מן הגיוס , משום טענת 'קומונה : ' 'לא ידענו שהפלוגות הן קומונאליות . ' חפשן , אולי 'הסוציאליסטי' ביותר בכול המחנה , דחה טיעון כזה , וקבע : 'לא מעניין אותנו כרגע הסוציאליסט באם יתגשם או לא יתגשם . לא מעסיקה אותנו שאלת יצירת טיפוס מחודש מבחינה אנושית כללית בעתיד . המציאות הארץ ישראלית והתפקידים המוטלים כאן על חברינו הראו לנו , כי החבר יוכל להתמסר כולו לתנועה אך ורק בתנאי שלא יהיה קשור באופן פרטי שום קשר כלכלי או חברתי ..., אך כאן עומדת הספקת הצרכים המינימאליים וההכרחיים ' . חפשן תיאר את הפלוגה 'הקומונאלית' - פלוגת הגליל : ' רחוק הוא הגליל מפרדסי יהודה והשרון , רחוק הוא גם מערים כגון תל-אביב וירושלים . שומם ומשעמם הוא ... אטי ומאובן בהתפתחותו . היישוב העברי הוא מועט מיספר ומסובב ים ערבי , עזוב הוא ... בגלל החינוך המאטריאליסטי אשר הוחדר בין שורות השמאל , וגרם לבריחת הפועלים חברי ההסתדרות מהגליל , לשם חיפוש מקומות עבודה יותר מכניסים ... חברינו , אשר חדרו לשם בתור מתנדבים עוד טרם שנתפרסמה החלטת / כינוס / דאנציג , החליטו להישאר על המקום על אף התנאים הקשים , ולהגשים את התפקידים אשר לקחו על עצמם ... לבית"רים יצאו מוניטין בתור פועלים טובים וכובשים , אשר לא נרתעים מפני שום דבר בכול רחבי הגליל ... לשם מילוי התפקידים הללו ומסיבת אי קביעות העבודה במקום ... ) סובלים מתקופות ארוכות של חוסר עבודה ) החליטו החברים ליצור קופה משותפת , אשר תקל על ידי איזון ההכנסות בכול המקומות את החיים שם . זאת היא "הקו מונאליות" של פלוגת הגליל , אשר בעצם הודות לה קיימים כעת סניפים של חברינו ביסוד המעלה , מיג דל וראש פינה . ' 'הקומונאליות' של פלוגת הגליל לא היה בה משום ראיה ל'קולקטיביות . ' הגיוס היה מוגבל בזמן , ושלא על תנאי , וכיוון שלא נתקיים מכוחו של תקציב 'מעין ממלכתי , ' 'מעין צבאי , ' לא היה בלתי סביר , שחשבון ההכנסות של איזור אחד יהא משותף לכול הפלוגות בו . הוא הדבר לגבי גדודי ההכשרה , שהחברים באו אליהם לתת שירותם , וללא ציפייה לריווח , ואף לא לשכר אישי .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help