sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:264

ניסיונו של דיזנגוף , ראש עיר תל אביב במצב של 'אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי' נמצא מאיר דיזנגוף , ראש העיר תל אביב , שבה פעלו מרכזי המיפלגות והנוער ושנהפכה לזירת התכתשות מרכזית בין מחנות ויחידים עויינימ זה לזה , מתגודדים , זועמים , מגדפים , מגיבים ואף מאיימים . בישיבות מועצת העיר אנוס היה ראש העיר להידרש לבעיות יחסי המיפלגות , ובייחוד למן ההתקפה על כינוס בית"ר בשביעי של פסח תרצ"ג נתרבו הדיונים והתגובות בשאלת השכנת שלום וסדר בעיר . אף בישיבות בנושאים כלליים צפו ועלו תגובות לעניין הריב הבין מיפלגתי , ומהן תגובות קשות וגסות . דיזנגוף הלי ביראל שאף לעידון יחסי המיפלגות ולמניעת אלימות בכול התנאים , וכראש עיר נטה לחפש דרכי שלום בעירו ולא היה בכוחו או בכוח תפקידו למוצאם . בישיבת מועצת העיר , שנערכה אחר השבתון ( 1934 . 5 . 23 ) וההפגנה שבסופו , עמד דיזנגוף בתוקף נגד ההאשמות החדצדדיות מצד סיעת השמאל שביקשה להצביע על בית"ר והצה"ר כעל האשמים היחידים בהפגנה ( על חמישים פצועיה . ( בה בישיבה דיבר זא בארסקי על כנופיה פרועה ועל צפעוני ( ודיזנגוף ראה להתריס כנגד טענותיו : דברים כאלה יכול לדבר רק מי שאין דעתו שפויה , ( אלא שאף חבריו לסיעה ( גור פינקל , לוביאניקר , נמירובסקי ) דיברו למעשה באותה רוח ובאותה מגמה : הכול היה מוכן , וקבוצת 'חזית העם' ( שאין הד"ר ויינשאל , ראש הצה '' ר , אחראי לה ) היא שאירגנה את ההפגנה . נמירובסקי / נמיר / כאילו ביקש למצוא צידוק לאלימות מצד חבריו , בטענה ש'מנוולים מותר להכות . ' שושנה פרסיץ הגיבה בשאלה : 'מי מנוול ן' והזכירה שלפניה עיתון 'במעלה , ' שבו יש קאריקאטורה המנסחת מישאלה של בית"רים י ' מי יתן ודם פועלים יישפך בארץ ישראל . ' הסברו של נמיר היה , שהללו כאילו מדברי 'חזית העם , ' ועל כך באו דברי הכחשה וגינוי מצד 'חזית העם' . 529 דיזנגוף ראה עצמו מוגדר כעומד לצד הסניגוריה על סטאבסקי ועם שרחוק היה מהצה '' ר , לא גרס את השיטה ה'הסתדרותית' המכוונת לחסל את הצה"ר בכוח . משום דרכי שלום היה מוכן לצמצם ככול האפשר את תחומי החיכוכים בעיר , וכשמפא"י לא ויתרה על הליכת ילדים מאחורי דגל אדום , ראה לבטל את תהלוכת האורים בחנוכה תרצ"ד . 530 עם התקרבות מישפט סטאבסקי לסופו חשש דיזנגוף חשש גדול , שהשתלהבות היצרים בעקבות הפסק שוב תביא התנגשות בין ההמון לבין המישטרה , וביתר ( 528 אישורה הרשמי . 1934 . 1 . 9 — חברי ההנהלה הראשונה / עקיבא ברון , ישראל מאראנץ , משה ראדזינסקי , משה רוזנבוים , אליהו אפשטיין , דויד מילשטיין , יצחק ילין . ( 529 עי' 'הארץ ? , 1934 . 5 . 29 , ' 'חזית העם ; 1934 . 6 . 3 , ' עי' לעיל , פרק ח . בישיבה אחרת של המועצה הוחלפו דיבורים קשים בעקבות פיטורי ד '' ר גורביץ מקופת החולים הכללית , עי' 'הירדן . 1934 . 6 , 19 ' , ויכוח חריף התנהל בקשר להחכרת מיגרש לבית בית '' ר . עי' פרק מט . ויכוח חריף ביותר התנהל בישיבת מועצת העיר אחר ההפגנה הגדולה נגד ציד התירים , ( 1933 . 12 . 9 ) שבח כאילו דנו במפגינים דין פראים , ובשוטרים — די 1 קדושים ( עי' 'חזית הטם 1934 . 2 . 21 ' , ג הע' . ( 385 , 379 ( 530 'חזית העם . 1933 . 12 , 22 , ' ' ההסתדרות הלאומית' נתנה את הדעת על פיתוחה של קופת חולים לעובדים לאומיים , שנוסדה לפני כמחצית השנה ( 1933 . 11 . 15 ) במיטבחו של הד " ר יעקב ויינשאל ברחוב אלנבי בתל אביב . יוזמה ומנהלה הראשון היה יוסף פעמוני , הבאקטריולוג שפוטר כבית " רי מן 'קופת חולים הכללית . ' בשנת 1935 נפתחו סניפים לקופה בערים ירושלים וחיפה . הרופאים הראשונים של הקופה היו : ד"ר היללסון , ד"ר יעקב ויינשאל , גב' ד " ר פרויליך , וד"ר יונה פרויליך / רון . / במאי 1934 נצטרפו לקופה חברי 'מיפלגת המדינה העברית . ' עם תחילת עבודתה נקראה 'ההסתדרות הלאומית' לבוא לעזרתן של הפלוגות ולשיתופן האקטיבי בתוכניות כלכליות , כגון בתחום המילחמה לעבודה עברית טהורה . כן נתבקש הוועד הפועל של 'ההסתדרות הלאומית' ( 1934 . 4 . 15 ) לבקש מאת הוועד החקלאי בכפר סבא מיגרש אחר לפלוגה שם , משום ההכרח לעזוב את המיגרש הישן מטעמי תברואה . הבעיות והעניינים המשותפים הרבים בענייני עבודה ל'הסתדרות הלאומית' ופלוגות העבודה לבית"ר לא pnn היו קלים לפיתתן , ולא תמיד היתה דעת שני הגופים דעה אחת ביחס לשיטות ההתארגנות וסדר העדיפויות בפעולות . הנהלת הפלוגות ביקשה ( 1934 . 4 . 30 ) מהוועד הפועל של 'ההסתדרות הלאומית' לקבוע חברים מקשרים בין שני הגופים האירגוניים , ברם יצחק גוריון , עמד ( 1934 . 5 . 16 ) על הקמתה של ועדה פאריטטית , ועל השארת ההחלטה הסופית בכול העניינים שלא ייושבו באותה ועדה לוועד הפועל של ' ההסתדרות הלאומית . ' גוריון הסביר ( 1934 . 6 . 6 ) את עמדתו בכך , שבוועד הפועל עוסקים בנושאים הרבה , שאין בהם משום עניין מיוחד לפלוגות . כחברי הוועדה נקבעו : דוב הרלב וצבי זהבי .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help