|
|
Page:262
העבודה היחידות שתכיר בהן יהיו לישכות העבודה הנייטראליות בפיקוחו של המוסד הראשי לבוררות חובה ' . בכינונה של ההסתדרות השנייה ראה ראש בית"ר סיכוי לחדלון 'ההיסטריקה של שיסוי יהודים ביהודים , של הטפה לדיקטאטורה ואקספרופריאציה ' , ואף לכך , שלא 'ייראה לעתים קרובות כל כך ברחובות היהודים הצבע הרצחני של "דגל היטלר בלי צלב הקרס" . ' ועל בית"ר שילב דברי תמיהה , שעליהם נתחייב לחזור פעמים לא מעטות : 'מאיץ נובע אצל הנוער הזה הכוח לעמוד בפני גיהינום , הרבה יותר גרוע מייסוריהם המפורסמים של החלוצים הראשונים בין 1920 לבין , 1925 וגרוע אפילו מן האיפופיאה המרה של אנשי ביל"ו ן — כי שם חיו ככה בתור חלוצים , ועכשיו הם יוצאים מן הכלל , אז הביטו על החלוצים הסובלים מכול הצדדים כעל גיבורים , כעל מיטב בניו של עם ישראל , בשעה שאת חברי הצעירים רוגמים באבנים ושופכים עליהם סיפרות רפש ( ולפעמים גם סוחבים אותם לתלייה , ( והכול משום מה - ? משום שאין הם רוצים להאמין , שכול יהודי שאינו פועל שכיר הוא מוצץ דם ואוייב . לעתים קרובות שואל אני את עצמי עוד קושייה שנייה מרה עוד יותר : כלום ראוי כל המעמד הבינוני הפחדני שלנו בארץ ישראל לקורבן כזה מצד נוער שכזה ז . ' כך הטעים ראש בית"ר את הדחיפות והכורח שבייסוד הסתדרות העובדים הלאומיים . כורח דחוף זה הזמן גרמו עם נחשול הייסורים על הבית"רים , שדינם היה אחד לשמש אזרחים ממדריגה שנייה . התוכנית הבסיסית להקים את 'הסתדרות העובדים הלאומית' הגיע זמנה להגשמה . במועצה הארצית של אירגון עובדי הצה"ר ובית"ר ( תל אביב , 10 ( 1933 . 11 . 11 הוכת ש'האירגון מקבל על עצמו את יצירת ההסתדרות של עובדים לאומיים בארץ ישראל ' . עקרוניה : פיתרון שאלת היהודים על-ידי יצירת מדינה יהודית ; לישכות עבודה נייטראליות ; בוררות חובה לאומית ; עבודה עברית מליאה במשק העברי . הכרזת האירגון היתה לצורך דחוף של השעה 'לרגל שאיפת מפא "י לשילטון על היישוב והציונות מלה ' . האירגון בחר בוועדה להקמת 'ההסתדרות הלאומית' , שאירגנה אסיפות הסברה במקומות שונים בארץ , ופת חה במשא ומתן עם אירגונים של פועלים . 'הפועל המיזרחי' דחה את ההצעה להקים הסתדרות משותפת למיפלגות לא מארכסיסטיות . אף הציונים הכלליים לא היו נכונים להצטרף , ורק מעטים מהם העזו להיות עם המייסדים . במארס 1934 נתקיימו הבחירות לוועידת היסוד ובהן הצביעו : הצה '' ר ובית"ר , 2767 — הפועלים התימנים ; 373 — הפקידים הלאומיים , 230 - בלתי מיפלגתיים , 181 — פועלים דתיים , 177 — פועלים ציונים כלליים , 175 - ספרדים , 54 — חברי ' מכבי' , 45 - עולים חדשים . 37 — למעלה ממחצית המצביעים בתל אביב : . 2241 בית"ר כבר ציפתה לייסוד הסתדרות העובדים שלה . בית '' ר לא יכלה לעסוק בשאלות פרופיסיונאליות של עובדים , ולא יכלה לטפל בחיפוש מקומות עבודה לחבריה הצעירים , ואף לא לחברים המבוגרים , בכללם אנשי הפלוגות ויוצאי הפלוגות . במועצה השביעית של אנשי הפלוגות ( 1933 . 11 . 25-24 ) נדונו ההכנות להקמתה של הסתדרות העובדים הלאומיים . הוחלט לשגר ברכה לוועדה להקמת ההסתדרות , ואף לבקש לצרף חבר מטעם הנהלת הפלוגות לאותה ועדה . ביוני 1934 הוגשה הבקשה לממשלה לאישור כינונה של ' ההסתדרות הלאומית / שבאה לאחד 'את כל העובדים העבריים הלאומיים בארץ ישראל הנאמנים לרעיון הקמת המדינה העברית בכול שטח ארץ ישראל ' , הסתדרות מיקצועית , הדוגלת בבוררות חובה , בע בודה עברית מוחלטת במשק העברי , בקביעת 'תנאי עבודה הוגנים' ו'טיפוח יחסים נורמאליים בין העובדים ונותני העבודה ' , בהוקרה לדת , בדגל לאומי , ובהימנון לאומי . החתומים על הבקשה : עקיבא ברון ( מנהל מחלקת העבודה , העלייה והכספים , ( יצחק גוריון ( מנהל מחלקת האירגון ומזכיר , ( דוב הרלב ( פועלי חקלאי , חבר הוועד הפועל , ( צבי זהבי ( פועל , חבר הווה"פ , ( ( 523 במאמר מיוחד שכתב ל'סיפריית הפלוגות' ( פברואר ( 1934 הצי » לדייק בהגדרת תפקידה של ההסתדרות החדשה , שצריכה להקיף לא את כל העובדים , אלא את הפועלים , ושמה צריך להיקרא : 'אירגון הפועל הציוני / או 'התאגדות הפועל הציוני . ' וכך הסביר ( 1934 . 10 . 24 ) לבן גוריון ( ב'שיחות השלום , ( ' שאינו גורס שום אירגון אידיאולוגי מעמדי , ושמוכן להצטרף ל '' מבא '' י" ( מיפלגת בוני ארץ ישראל ) ( בן גוריון , ' זיכרונות / ב , . ( 212 ( 524 חבריה : מ . אריאלי , א . בךחורין , עו '' ד י . בךימיני , ע . ברון , י . גוריון , נ . שבתאי . עי' 'חזית העם / ; 1933 . 12 . 29 ; , 11 , 15 אופיר , 'העובד הלאומי / ( 525 . 140—126 המורה יצחק יעקובי וגדליהו הכטנזאן , פקיד . ( 526 בירושלים : , 326 בפתח תקווה , 306 — בחיפה , 186 — בחדרה , 147 — ברמת גן , 147 £ בכפר סבא , 120 — בנתניה , 92 — בטבריה . 100 — רק ברחובות הופרעו הבחירות והושמדו המיסמכים .
|
|