|
|
Page:238
ניסיון הפשרה ברומניה ברומניה דווקא נעשה ניסיון לצאת מן הקיפאון . בסתיו 1934 ביקשה בית '' ר רומניה בירור בענין ריש יונות עלייה לחלוציה , והסבירה : 'לאחר החלטת ה סוכנות היהודית לגזול מבית '' ר את זכות העלייה מה שמהווה התנקשות על הזכות הכי קדושה של המון גדול של נוער עברי - שילטון בית"ר מוכרח היה לשנות את עמדתו החיובית העד עכשווית לגבי שתי הקרנות : קרן קיימת וקרן היסוד . שתי הקרנות הללו , שגם עד עכשיו לא תמכו בעולי בית"ר , קיבלו לאחר החלטה זו ציביון מיפלגתי בולט - אופי המוציא באופן מוחלט ונורמאלי את הפועל הלאומי מכול תועלת הניתנת על ידי קרנות אלו ... אף על פי שבית"ר רומניה חדלה לתמוך ולפעול עבור הקרנות , בכול זאת ( 466 א"צ , 251 ב . 5 49 / ההוראה בעניין סרבני תרומות אחר הימנעות במשך זמן מרובה להכריע ביחס לתקנה מפורשת ומוגדרת לגבי הסרבנים לתרום לקרנות , שלח ( 1934 . 6 . 27 ) גרינבוים מטעם מחלקת העלייה חוזר מס' , 169 לפי נוסח דלהלן : 'החלטנו לקבוע עמדה זו בקשר עם סידור העלייה על פי רישיונותינו של בנים ובנות של אנשים המסרבים לתרום לקרנות הלאומיות : בנו ( או בתו ) של בלתי ציוני אינו תלוי ביחס אביו לקרנות , אולם בנוגע לבן ( או בת ) של ציוני , או של תורם שחדל לתרום , או שאינו פודה את שטרותיו לקרנות , צריך המישרד הארץ ישראלי לדרוש מאת האב , שימלא את חובתו ולעכב את מתן הרישיון . אם העיכוב לא יועיל - יאבד לו לבן ( או לבת ) תורו לעלייה באותה העונה , אולם לא הזכות לעלייה , והעניין יידחה לעונה הבאה שלאחריה' . נוסח זה התאים לשיטתו של גרינבוים , שאין לחייב אנטי ציונים לתרום לקרנות , ועם זה לא היה בו משום פיתרון עקבי , שהרי יכול ציוני להפוך עורו ולהיות אנטי ציוני , וכלום במיקרה כזה לא ייענש הבן על חטאו של האב ? הס מלהזכיר את זכותו של איש הצה '' ר לחדול מתרומתו לקרנות , או של ציוני 'אורתודוכסי' לעבור אל מחנה הצה"ר , ועם זה לחדול מתרומות , לפי הכרתו . לא נרמז כאן דבר על מי שירדו מנכסיהם , אלא שהיה לצפות שלגבי כאלה לא מוצה הדין , כשם שמוצה למעשה רק לגבי הורים צה"רים , ולגבי עולים בית"רים . בחזקת ברי הוא , שחברי 'החלוץ' או חברי ' השומר הצעיר' לא נתעכבה עלייתם משום שלא הגיעה תרומה לקרנות מהוריהם , יהיו מי שיהיו . ובדרך אגב היו תלונות שחברי 'השומר הצעיר' עצמם אינם תור מים לקרנות , אלא שהשכל חייב את גרינבוים לא לר אות ב'חלוצים' עצמם את התורמים , אלא בהוריהם דווקא . בכמה וכמה מישרדים ארץ ישראליים נעשה הוויכוח בנושא התרומה הקודמת לעלייה חריף במיוחד . בכולם עלתה השאלה לדיון , ורובם מוכנים היו לשמש שליחיהן של הקרנות לגביית תרומות תנאי לעלייה . וכך היו ; נוסח המישרד הארץ ישראלי בדאנציג : 'רוב מישרד ארץ ישראלי דאנציג בדעה , שמי שאינו פעיל בקרן קיימת לישראל ובקרן היסוד לא יקבל סרטיפיקאט' . ( 1934 . 8 . 1 ) ( 464 'דבר' ( 1934 . 6 . 1 ) הביא תצלום כרזה בפולין ; 'יהודים , זיכרו . בכספי קק"ל מסייעים אתם לתליית שלושה יהודים . ' ( 465 'הירדן / . 1934 . 5 . 14 נגד הקרנות היו מנומקות ומכובדות , אלא שבסערת הוויכוחים הלוקאליים הושמעו - בדרך הטבע — אף מליצות חריפות נגד הקרנות , ואף נגד הקק"ל שהיתה נערצה במשך שנים על הכול . 464 במאמרים פובליציסטיים בעיתונות נטענו טענות נגד מדיניות הקרן הקיימת לישראל בלשון חופשית יותר וכללית יותר . בהם הוזכר , שהחרם על הקרן אינו ראשון , ושהראשון לא היה מצד בית"ר ( אלא 'המיזרחי' בפולין - ערב יום הכיפורים תרצ"ד . ( אין בדירקטוריון נציגים לזרם הממלכתי בציונות , ואילו על אד מות הלאום זוכים לזכויות יתר אנשי 'השומר הצעיר , ' מגיני הקומאינטרן , שבקיבוציהם אין הם מניחים ללון לבית"רים עוברי אורח אף לילה אחד , בלא תשומת לב לסכנת הנפשות הכרוכה בנדידה באזורים ערביים . הקק"ל למעשה לא היתה לישראל , אלא למיפ לגה . ? " >» הסבר מפורט ורשמי בעניין החרם על הקק " ל נתן הוועד הפועל של הצה"ר בגילוי דעת מיוחד ' ) הירדן ( 1934 . 6 . 8 , ' ועיקרו , שכנגד 132 . 329 דונאמים שחולקו לאנשי השמאל זכו הבית"רים לקבל מהקק"ל רק 420 דונאמים / בשטח זה נכללו אדמות רמת טיומקין שאפשר לראותן באדמות שנגאלו בכוח הנשק העברי . / בשטח עירוני חולקו כ 1 . 2 מיליון אמות , אבל לא כלום למוסדות הצה"ר או בית"ר . אין באות כוח לה צה"ר בדירקטוריון , ותקנון הקק"ל טעון שינויים . כיום הקרנות הן בבחינת מכשיר בידי מיפלגה , ויפסקו להיות קדושות בעיני ההמונים היהודיים . ' inn על הקרנות משום גזל הסרטיפיקאטים ( כרוז מקומי בפולין ) ( א"צ , ( s 6 / 2850
|
|