sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:196

הפגנות באירופה נגד ציד התיירים המצב הבלתי נסבל עורר מחאות בקרב כל היהדות העולמית . אסיפות המחאה שאורגנו מטעם הצה"ר גררו אסיפות מחאה מצד כל ההסתדרויות הציוניות , ובהמוניותן הורגשו בציבוריות היהודית , בייחוד בפולין , כתנועת מחאה כבירה . לחיזוקה של תנועת המחאה יצאה בית"ר בהפגנות פומביות במרכזי האוכלוסיה היהודית , ובכמה ערים ערכה הפגנות לפני שגרירויות וקונסוליות בריטיות . 375 הפגנות אחדות נתקיימו בווארשה . הראשונה , ( 1933 . 11 . 18 ) שהשתתפו בה בני נוער , נעצרה בידי המישטרה . באבנים שנצרת בפתקי סיסמאות נופצו כמה זגוגיות בבית השגרירות , והמישטרה הפעילה אסרה בקשר לכך שני בית"רים . עוד הפגנת אלפים של צעירים , שהלכו אל השגרירות מכמה כיוונים ( 1933 . 11 . 22 ) ובראשם דגלי ציון ודגלי המדינה , משכה אחריה המוני יהודים מן הקהל , שבראשם הופג נו כרזות גדולות ו 'הלאה אנגליה , ' 'אנו דורשים עלייה חופשית , ' 'תחי מלכות ישראל . ' ההפגנה המרכזית הגדולה פוזרה בכוח רב ובאלות המישטרה . כמעט בו בזמן אורגנה הפגנה שנייה גדולה באיזור העירוני היהודי , ואף משם צעדו אל השגרירות ואף זו פוזרה בכוח רב . וכך היה להפגנה השלישית בו בערב שיצאה ממרכז עירוני שלישי . המישטרה השתמשה בזרנוקי מים . אחדים מן הצעירים נאסרו , ורבים מן הקהל הוכו . בעיתונות היהודית נתפרסם , ששילטונות פולין הודיעו להצה"ר , שלא יסבלו הפגנות אלימות נגד ממשלה ידידה . אף ההפגנה שנערכה בבית הנתיבות בווארשה עם נסיעתו של יצחק גרינבוים לארץ-ישראל ( 1933 . 11 . 27 ) היתה הפגנה אנטי בריטית לא פחות משהיתה הפגנה נגד גרינבוים . לגל ההפגנות היה המשך בהפגנה גדולה נוספת , שיצאה ( 1933 . 12 . 28 ) מכי- ( 375 שכטנזן מספר , שז'בוטינסקי הוא שהחליט לשוות צביון דראמאטי למחאה נגד גזירות העלייה , וביקש משכטנזאן לטלפן מביתו למרכזי הצה"ר בערי הבירה ולמסור להם הוראות של שתי מלים בעברית ו 'לשבור חלונות . ' אם לא יבינו לסיסמה זו , ישיב להם בסיסמה שנייה : 'נעשה ונשמע . ' מקבלי השיחות לא נזקקו לסיסמה השנייה , הם עשו . עי' שכטמאן , ז'בוטינסקי , ג , . 217 הציוני בפולין' פנו אל גרינבוים בבקשת עזרה , וז'בו טינסקי קיווה שבכול זאת ייענה ויסייע . 'עכשיו הודיעוני' — כתב ז'בוטינסקי להשכל - 'שגרינבוים דורש במחיר "עזרתו" שמישרדנו המרכזי בווארשה יתן לו מיכתב רשמי הקובע , שאין הם מתחשבים בהחלטת הוועד הפועל / של הצה"ר / ומקבלים את מלוא חלקם מן ה"שדיול" המוחרם . מה שביקשנו ממנו הוא דבר אחר לגמרי , והוא אותו מינימום הסרטיפיקאטים 25 ) 30 מתוך 80 המגיעים לנו ) הנחוצים כדי לסדר את " התיירים" שענייניהם הם הדחופים ביותר ... גרינבוים מבקש להביא להפרת המישמעת המיפלגתית כמחיר ל '' עזרתו , '' שכמוה כסחיטה פוליטית' . בעלי תבי עה הביאו את דברם לידיעת השילטונות הפולאניים , והיה חשש שאם לא יסופקו התביעות יפגעו במיפלגה ובבית"ר . לאחר שיצא גרינבוים מווארשה עמד המיש רד הארץ ישראלי , שכולו אנטי צה"רי , על כך שלא ' להעביר סרטיפיקאטים מחלוצים לתיירים , ' וזאת בידיעה ברורה , שאותם חלוצים ויתרו על חסדם . גרינבוים שלל את העלייה הבלתי ליגאלית , שהיתה מחוץ לשליטת המישרדים הא"יים . עכשיו משנתמנה ל נהל את מחלקת העלייה בהסוכנות היהודית כבר היתה חשודה עליו בכול דבר רע , ומאמרו ב'דבר' ( 1933 . 11 . 29 ) נגדה היה בו כדי להרגיז ואף לזעזע . שם הביע : 'השכל הישר מחייב שהסוג הידוע של התיירות יופסק . ' גרינבוים היה ה'אפיפיורי' שבאישי הסוכנות בשאלת העלייה , שבעלייה ביקש לשלוט שילטון מלא ללא סייג . דומה , שהכריע בלבו להודות בסיסמה , ש'ארץ ישראל אינה צריכה להיות מיקלט לגולים סתם , היא יעודה לקלוט את הבחירים' . נרינבוים המרדן מסוגל היה ללכת את דרכו עם מנהלי העלייה של מישטר המאנדאט . בין הבאים לתחנת הרכבת להיפרד מעל גרינבוים בדרכו לארץ ישראל היה הקונסול הבריטי האמילטון nc \ גרינבוים זכה מייד לכבוד רב בארץ בחוגי השמאל , ו'דבר קידם את פניו במאמר ראשי . ( 1933 . 12 . 5 ) בהקדם ( 1933 . 12 . 12 ) הלך גריגבוים אצל חיימסון , ראש מחלקת ההגירה , לדבר עמו בעניין עליית בעלי הון ותיירים . ( 372 ז'בוטינסקי כאב את עניין המישרד הזה והתאמץ להבטיח את החזרת מלוא הסכומים לכול תובעיהם . בעניין זה כתב י 'חש אני כטובע . ' באופן פרטי לווה 15000 פראנק . בפגישתו עם רמבה ומובשוביץ ( 1933 . 11 . 23 ) אמר גרינבוים , שאם לא תהא נסיגה מחרם הסרטיפיקאטים יודיע לכול העולם , שלא יתנו אפילו סרטיפיקאט אחד לבית '' ר . עי' ספר ביתיר , א , ( 373 . 406 טי' ח . בן ירוחם , העם והמעמד ( הוצאת הע '' ל , תש '' ב , ( . 159—150 ( 374 עי' 'היינט , ; 1933 . 11 . 27 ' 'דבר , . 1933 . 12 . 10 ' אף בדרכו בפאריס , בפגישה סגורה בקאפה 'די לא פה ' , חיווה דעתו שהציד על היהודים בארץ ישראל 'אינו נורא ' , 'חזית העם ' , . 1933 . 12 . 1

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help