sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:191

עליית ה'נדושים' ההתארגנות לעלייתם של 'נדרשים' לא הגיעה לכלל ביצוע . הנהלת פלוגות העבודה הודיעה ( 1933 . 11 . 9 ) לשילטון , ש'הגוש האזרחי חשב לקבל מאת הממשלה רישיונות עלייה , אולם מזה לא יצא שום דבר . ' השיל טון שאל : ( 1933 . 11 . 14 ) 'במה התבטא הצעד של נותני העבודה ? מצד מי הוא נעשה ? מה היה תוכן הדרישות שהוצגו על ידם י מה היה נימוק הסירוב מצד הממשלה . ' והעיר : 'לא תיארנו לנו אף פעם , שעניין הדרישות הללו יקבל צורה של גישה קולקטי בית לממשלה , מתוך דרישה שהממשלה תקציב לאי כרים "עח יול" מיוחד במקום ה"שדיול" הניתן לי סוכנות . לפי דעתנו , צריך היה הדבר להתבטא בזה , שנותני עבודה בודדים או קבוצות ב ו ד דו ת של נותני עבודה יפנו לממשלה בדרישות של רישיונות עלייה לפועלים או מומחים בודדים בשביל משקם ... דבר כזה הוא רשאי על פי ה חוק ונעשה במידה מצומצמת מדי יום ביומו . ' המוסדות בארץ ישראל נדרשו לפתוח ביוזמה 'כדי למלא את החסר ולהגשים באמת את האפשרות של עליית בודדים על פי דרישות נותני העבודה . ' עדיין היתה ציפייה לאפשרות של עלייה בשביל 'מאות אח דות של חברינו' - דבר שיהא לו אף ערך פוליטי . ההחלטה 'על החרמת ה"שדיול" היתה באה גם בלי האפשרויות שצוינו במיכתב הצה"ר [ בעניין ההרשמה . [ צעדנו הוא קודם כל צעד פוליטי , המכוון להריסת שיטת ה"שדיול" בכללה . ' הנהלת הפלוגות הודאגה כשראתה שתעמוד לפחות תקופת מחצית השנה ללא כל עולים על פי המיכסה הסוכנותית , שהרי לפי האינפורמאציה שבידה לא היה סיכוי ממשי לקבלת סרטיפיקאטים שמיים לפי הזמנות של בעלי משק או תעשייה . 362 על צד האמת לא ניסו כלל הגופים המשקיים הראשיים בא"י להב ( 362 הנהלת הפלוגות הודיעה ( 1933 . 11 . 3 ) לשילטון בפאריס , שוויינשאל , מרכז הצה"ר , חיפה , הודיע על חוגי 'בני בנימין ' ו'הנוטע' המבקשים לארגן דרישות מצד נותני העבודה הוזק לאיים , ומעוניינים בסידור רשימה של 1500—1000 מועמדים לעלייה . 'אולם בינתיים צפו כמה שאלות , ועליכם לענות לנו עליהן מייד ... א ) עד כמה כל העניין הוא קונקריטי , זאת אומרת באיזו מידה מותר להבטיח לבית"רים שהפסידו את רישיונות העלייה בעקב הפוליטיקה החדשה של הצה"ר בעניין ה"שדיול , " שבאמת יעלו בדרך זו לארץ ל ב ) היש להכניס לרשימה של המועמדים לעלייה זו גם בית '' ריות או רק בחו ריסל האפשר לערוך "חתונות ?* ג ) מתי אפשר לקוות להתחלת העלייה הזאת ? ד ) היעברו רישיונות אלה ( על פי דרישות נותני העבודח ) גם הם את ידי מישרד ארץ ישראל ' ? ועוד כתבה ( 1933 . 11 . 9 ) לשילטון בפאריס : 'מייד כשקיבלנו את פקודתכם מס ' 60 נסע בא כוח האירגון לחיפה , בכדי לברר מאיין באה אליכם האינפורמאציה הבלתי מתאימה למציאות , בעניין תוצאות המשא ומתן בין האירגון / עובדי הצה"ר ו בית"ר / ובין 'הנוטע' וכוי . הוברר לנו , כי מיכתבו של מרכז הצה"ר היה כתוב בזהירות רבה , ואי אפשר היה להוציא את המסקנות כמו אלו המסומנות בחוזר הוועד הפועל העולמי , שהיה מצורף לפקודה הנ"ל . אנו מצטערים , שמיכתבכס זה קיבלנו אחרי שהחוזר הנ"ל קיבל פירסוס רב . נכון הוא , כי הגוש האזרחי חשב לקבל מאת הממשלה רישיונות עלייה , אולם מזה לא יצא שום דבר . מזה כבר נובעת התשובה על שאלותיכם . ' ... קו המישפטנים שיעצו למרכזי התנועה בפאריס לעשות שימוש בסעיפי החוק , שתהא ההלכה הלכה ומו רין כן . המאמץ להחיות את הסעיפים החנוטים בחוק , מאמץ חשוב היה , נאות ובזמנו , ברם ההסתמכות על נותני העבודה שהם יסייעו להפעלת הסעיפים הללו היתה הסתמכות על קנה רצוץ , וזו היתה לא רק בעוכרי בית"ר , אלא אף בעוכריה של המילחמה למען עלייה גדולה . אילו תבעו אלפים של נותני עבודה ואפילו מתוך קשר חשאי עם הסוכנות - רבבות רבבות של מקבלי עבודה ואנשי מיקצוע , ודאי היה בכך כדי לשנות את שיעוריהן של מיכסות העלייה 'העובדת , ' ואת שיעורה של העלייה הכללית . על צד המעשה , נותני-העבודה נטו ללכת בדרך השיגרה ולנהוג לפי שיטת יום הקטנות המקובל במחנה הציוני . הללו לא ידעו יתמה מדינית ותנופה כלכלית מה הן , ולא נמצאו להם מנהיגים ומורי דרך שיעלום על מסילה נרחבת של פעולה עצמאית כלפי חוץ , שאין מן ההכרח שתהא פארטיזאנית אף מבחינה פנימית . הרעיון להיות תובעי עלייה לעצמם עלה בדעת יחידים מקרב נותני העבודה , והללו לא הספיק כוחם להשפיע על אירגוניהם וחבריהם . תוך ימים מעטים מן ההחלטה הניסיונית הראשונה ( אוקטובר ( 1933 לעסוק בהעלאת בעלי מיקצוע באמצעות הממשלה , כאילו פגה ההחלטה ולא היתה . נותני העבודה לא העזו לעסוק רשמית בפעולה זו . הסוכנות היהודית הזהירה מפני ניסיונות עצמאיים בתחום העלייה , והממשלה המאנדאטורית ביקשה לקיים לעצמה את הנוחיות שהשיגה בדרך ההסדר הכולל עם הסוכנות , וודאי לא היתה מעוניינת מבחינה פוליטית לפטור את הסוכנות מאחריות לעולים המגיעים לארץ , כשם שמבחינה זו לא היתה מעוניינת להסתבך בעולים מקנאי מלכות ישראל .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help