sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:164

תי ציונית ברובה , מנרדפי היטלר , ולשיתוף מיפלגות סוציאליסטיות זרות בארצות שונות באירופה ( ובייחוד לאטביה , בלגיה , צרפת , ואף פולין ) במיפגני התנקשות בתהלוכות בית"ר , במועדונית ובחבריה , ברם לא היה בו כדי להתקבל על דעתם של המוני העם , ואף לא על דעת המחנה הציוני המאורגן . הדיון לעניין צבע התילבושת גופו , שהחל אחר השביעי בפסח , היה לו המשך . ראש בית"ר ביקש להסביר במאמרו 'שלום ביית' ' ) חזית העם , ( 1933 . 7 . 21 , ' שאותו צבע הקרוי בעברית 'חום' פירושו על צד האמת צבע השוקולאדה , ואילו הצבע ה'חום' לפי הגרמאנית משמעותו למעשה נ צבע מעין הצהוב . ד"ר שכטמאן בדק במיוחד את עניין צבעיהם של אירגוני הנוער בעולם , ומצא ( שם , ( 1934 . 1 . 24 שצבעיהן של אגודות פאשיסטיות ואנטישמיות מרובים , ובשלל הצבעים ו באיטאליה — שחור , בגרמאניה ורומניה - חום , בצרפת ואירלאנד - כחול , בבלגיה - ירוק , בהולאנד — שחור ואדום , בארצות הברית של אמריקה — כסף , בדרום אפריקה — אפור , באיסלאנד - זהוב . איזהו הצבע שנותר לברית נוער עברי לבחור בו , וכבר לא נבחר לשמש הסתדרות נוער זר ואוייב ? הכזב שבטענת הצבע של חולצת בית"ר היה בו כדי להרגיז , ולדרבן רבים , ותיקים ואף קשישים , ללבוש דווקא בהזדמנויות שהיה בהן משום חגיגיות או הפגנה , ואף בימים של סתם , אותה חולצה שנפסלה ללא טעם וללא היגיון בתורת בגד של כבוד ללובשן . כך לבשה ראש בית"ר בכינוס העולמי השני בקראקוב , ובכדומה נהג אב"א אחימאיר במשך תקופה ארוכה כמי שרואה את עצמו מקיים מצווה נכבדה . ראש בית"ר החזיר כלעומת הטיעון בעניין צבע הלבוש , כדברים שהיו מקובלים אותו זמן להישמע בבי ת"ר : 'נחליף צבע התילבושת , אם הסוציאליסטים יחליפו את צבע הדגל' ' ) חזית העם , ( 1933 . 9 . 8 , ' והכוונה לאותו דגל של דם , שהוא לא רק דגל רוסיה הקומוניסטית , אלא אף דגלם של היטלר ושל גר מאניה הנאצית . בהירהורי 'לילה פילוסופי' ' ) חזית העם ( 1933 . 6 . 9 , ' כבר חיווה ראש בית " ר את דעתו לשואל : 'אם לא מוטב לשנות את צבע החולצות החומות והכאובות של בית"ר — " 1 'מובן , כשטוענים שהדבר מרגיז או מפחיד יהודים , הרי זה שקר : כל היהודים יודעים מה זה בית"ר . אבל אצל הגויים עלול צבע זה לעורר רושם משונה באמת . ' ... תשובתו היתה בנוסח : ... ' מאוחר . עכשיו הותז דם יהודי על החולצות החומות . ונוסף לזה בארץ ישראל , ונוסף לזה בידיים יהודיות . הצבע התקדש' . * במשך שנת 1934 הגביר השמאל את התאנותו לחולצה הבית"רית , משנכשל לגמרי בהתאנות לנפשם של בית"רים ולמצפונם . -85 נוער השמאל נמנע מלשתף עצמו במיצעדי חג עם בית"רים , ואף הציבור הכללי החל לראות לעצמו נוחות בכך , שיעמוד על איסור תילבושת בכלל . בית"ר שהיתה לה 'חזקה' לשמש בסדרנות ביריד המיזרח , נתבעה מטעם הנהלת היריד לוותר על תילבושתה , כשם שנתבע לכך 'הפועל . ' ' הפועל' ויתר , אבל לא בית"ר . ודאי לא נתכוונה ההנהלה להודות שצבע החולצה הבית"רית הוא צבע ' היטלרי , ' אלא שהיתה כאן כניעה למצב רוח , שמניעת התילבשות בכללן תשכך במידת מה את היצרים המיפלגתיים הסוערים . לימים הלך 'הארץ' בדרך זו והעלה במאמר ראשי את ההצעה לאסור מדים בארץ ישראל . ( 294 סיגנון הוויכוח וההתגרות בתילבושת בית"ר היו להם המשך . הטיעון שבית"רים לובשים 'חולצות היטלו לבשרם' ' ) דבר / ( 1933 . 10 . 2 היה טוב מבחינת תעמולה . עי' ספר בית"ר , א , . 495 ( 295 בביה '' ס מקווה ישראל נגנבה תילבושתו של תלמיד בית"רי . 'דבר . 1934 . 6 . 20 ' , התאנות בפנימיית תלמידינו — אחת מהתאנויות רבות מאוד בבתי ספר ובמקומות ציבור . בערים שונות , ובייחוד בחיפה 'האדומה' לא הונח לנושא תילבושת בית"ר , ועל כך ביקשו מנהיגי השמאל להשתבח . ( על היחסים בחיפה עי' להלן , פרק כט . ( בךגוריון שלל את השיטה החיפנית וכתב לבנו עמוס בנזיכתב פרטי : 'לי לא איכפת איזו חולצה לובש בחור . לי איכפת מה עושה בחור ' ' ) זיכרונות ' , ב , . ( 230 ( 296 'חזית העם / . 1934 . 5 . 15 ( הודעת א . יבזרוב ו 'הפועל' התחייב לבוא בלי תילבושת ובלי סימן . בכול זאת בא לפתיחת בתילבושת . וההסבר ? בית החרושת לא סיפק חולצות שהוזמנו . ( לראשונה ביריד זה גילו יחס עויין כלפי בית"ר . באותו יריד הצליח בנימין כהנא ( לימים הטייס שנפל במערכה לייד אילת ) בתחרות האופנוענים מטעם , ? 1-c . i . אלא שהחליטו לתת פרס רק לבעל אופנוע , ולא לרוכב אופנוע . ביריד הפריעו ל'נשרים' שהצליחו בתחרות ריקודים . ( 297 מ . מדזיני , 'הארץ / . 1934 . 10 . 10 כשביקשה ביתיר וינה לערוך אזכרה לתרומפלדור בבית הכנסת באישור הרב והגב אים , התנגד ועד הקהילה ללבישת מדים ולשירת הימנון ביתיר בבית הכנםת . ועד הקהילה היה מאנשי הציונים הכלליים א . ' עי' 'חזית העם / . 1934 . 3 . 19 בית"רים שבאו באוניות בתילבושת בית"ר לא הונחו במשך זמן רב להיכנס לבתי העולים , טי' ' הירדן / . 1934 . 9 . 23 איסור מדים בארצות שונות באירופה במארס 1934 אסרה הממשלה היוונית את מדי בי

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help