|
|
Page:142
שיחרורו מן הכלא עשרות חיכו לו ( 1935 . 8 . 4 ) לאחימאיר בפתח בית הכלא וקיבלו את פני היוצא לחופשי בתרועות גיל . פעולתו הראשונה היתה לשגר מיברק לראש בית"ר : ' לפקודתך - אחימאיר , ומייד פנה לביקור אצל הכותל המערבי בעיר דויד . מיברק ברכה ותודה שיגר אל הרב קוק ששכב על ערש דווי . עם שיחרורו נתקבל בשימחה ובכבוד אף בחוגים , שמחוץ למחנה ז'בוטינסקי , אלא האיש שהיה מוכן להיות קורבן מרצונו למען תחיית העם , 26- לא יכול להתפייס עם הרעיון , שביקשו לעשותו קורבן שקר - קורבן למילחמת אחים בישראל . כל לבו ומוחו היו נתונים לרעיון אחד : היאך ימחה עם ישראל מההיס - טוריה שלו את סיוט האימים של פרשת המישפט אחר רצח ארלוזורוב . כשיצא לחופשי היה אחימאיר בחזקת אזרח פלשתינה א . '' י כאב כירסם בלב אחימאיר החריף , האנאליטיקון , הפסימיסטן , החשדן , ראה דברים הרבה שלא ראו חבריו , וחש דברים הרבה שחבריו לא חשו . הוא ידע , שמתנגדיו מסוגלים לכול , ועם זאת לא היה מסוגל להסתגל למחשבה , שמחוץ למעלילים חורשי הרעה מצויים בין מתנגדיו אף אנשים תמימים ונאמנים , מידידיו תמול ושילשום , המחזיקים בעלילת הדם , ומאמינים הם , כמסתבר , שאחימאיר וכת שלו שותפים היו לרצח . כאב צורב נצרב עם המחשבה , שעדיין מצויים יהודים מן השורה המיפלגתית ומחוצה לה , המוכנים לגרוס גירסת העלילה . במתח רב נשא בלבו את הכאב , שהוא , הפאטריוט עד ללא שיור , היה בגדר חשוד במה שלא יכול להיות בו . אחימאיר ראה בפרשת העלילה והעוול מעין 'אידיאה פיקס ' , שלא משה מדעתו אף לא יום אחד ואף לא שעה אחת . עשרות מאמרים וחיבור גדול כתב בנושא . מיכת בים גלויים כתב , ואף לא מנע עצמו מלכתת רגליו אל אישים בציון , הרחוקים מעולמו הרוחני , כדי להבטיח את השגת 'החרטה' על אישומי השקר כנגד אלה שעמדו בנאשמים בצל התלייה , וכנגדו - המארגן המדומה של הרצח . המחשבה המרה על עם ישראל שנס תתרה בינתו בימים של כאב ומילחמה ליוותה את אחי מאיר בחייו עד ליומו האחרון . מחשבה זאת אף קיצרה את ימיו . 263 אחימאיר תבע את פסיקתה החדמשמעית של ההיסטוריה , לאלתר , שהוא וחבריו ומחנהו אנשי אמת וגלויי-אמת , ולא טישטשו דבר בפרשת רצח ארלוזורוב , כשם שלא טישטשו בשום נושא אחר . ברם פסק הדין החדמשמעי בושש לבוא . מטעמים של יוקרת אישים ומנגנון לא ניתן . ב"צ כץ יותר מכול מישהו אחר היה חרד לפסק דינה של ההיסטוריה , וכול ימיו ביקש לזרז את הכנתו . כץ חרה לו דבר הפנייה לשלום , שפנה ז'בוטינסקי אל השמאל , אחר פסק הדין בבית המישפט לעירעורים בירושלים , שהרי 'האמת קודמת לשלום ' , ובתוקף רב ובמרץ רב עמד על כינון מישפט ציבורי נייטראלי , כדי למנוע צרה לדורות , כצרה של הפרוטוקולים של 'זקני ציון' וכיו '' ב י . 20 ברם אחימאיר לא תבע הקמתה של ועדת חקירה מישפטית או ציבורית . הוא לא נזקק לכגון זה , כמי שלא נזקק להוכיח בצוהרי יום שיום אינו לילה . בדברים שבעל פה תבע מאישי הציבור שהיה משוחריהם את גילוי דעתם מתוך נקיטת עמדה ברורה בפרשה . במיכתבים פנה אל מוסדות ואישים , מהם פיר סם כמיכתבים גלויים . מאת הנהגת מפא"י תבע 'לתת הכרזה פומבית ובלשון ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים , כי אותו המישפט ואותו הכרוז , שהוצא מטעמכם עם זיכויו של מר א . סטאבסקי , לא היה אלא טעות הרת אסון מצדכם ... לא אנו , שלושת הנאשמים , ואף לא תנועתנו , איננו זקוקים לחרטתכם הפומבית . אתם זקוקים לה . ראשית כל אתם . ' ... תביעותיו הרצופות של אחימאיר ומאמריו התכופים של כץ , אלה כמו חונות , במגעים מדיניים . מאבק זה מצא לו ביטוי אף בהפגנות רחוב , ובהפגנות נגד שגרירויות בריטאניח ( בווארשה בסוף דצנזבר — 1934 הפגנה גדולה . נזרקה פיטארדה לשגרירות . שני צעירים וצעירה נאסרו . ( עי' להלן , הע' . 823—820 שרת שוחח ( 1935 . 1 . 11 ) עם הנציב העליון נגד גירוש אחימאיר וייבין . אמנם רוחש אנטיפאתיה — בייחוד כלפי אחד מהם — אבל 'כאן ביתם . ישאו עונש בביתם' ( א"צ s 25 / 17 ענד —232 ' . ( 234 ( 262 עי' בגין , 'אונזער וועלט / . 1935 . 8 . 9 ( 263 המונוגראפיה יעל אחימאיר עדיין מצפה לכותבה . ( 264 'הירדן / 1954 . 11 , 28 ( ובעיתונים אחרים הרבה . ( אף פרופ' קלוזנר תבע הקמתה של ועדת חקירה ציבורית נייטראלית , בתורת התנאי הראשון לשלש פנימי ' ) הארץ . ( 1934 . 11 . 8 ' , עי' לעיל , העי . 231 ; 164 ( 265 'המשקיף , 1943 . 6 . 11 ' , ועכשיו : אחימאיר , 'המישפט / . 240 ועי' מיכתבו לשר שיטרית , שם , , 242 ומיכתב שלא נשלח לנשיא בן צבי , שם , . 247
|
|