|
|
Page:133
מגילת הסיקריקין במשך חודשים מרובים , מפה לאוזן ובפגישות מוסדות השמאל , הופצה הידיעה שנתגלה בביתו של אחי מאיר כתב תורתו , הרוחנית והמעשית , המעודדת רצח , והקרויה בשם 'מגילת הסיקרקיף . כתב זה כולו , או רו בו , הוקרא מטעם הקטיגוריה באחת מישיבות החקירה בפרשת ארלוזורוב 933 . 9 . 7 ) ו , ( ודומה שמרוב מתח כמעט שלא ניתנה הדעת על מהותו האמיתית . אין ספק שלא נכללו בו בכתב דברים חמורים יותר משהוק ראו בחקירה . ברם לא מן הנמנע , שהיו בו דברים 'יהודיים' יותר ממה שנמצאו לנו לפי אותו פרוטוקול , ושאותם דברים לא היו מכוונים ביותר לצרכיה של הקטיגוריה . העיון בכתב זה - לאחר ארבעים שנה ומעלה - מחייב רק מסקנה אחת : אין הכתב אלא טיוטה ראשונה לרשימה משאית היסטוריוסופיה כללית ללא ציביון פראקטי . ממנו ניתן להסיק , שאומנם לא זיל זל אחימאיר כלל בתוצאות ההיסטוריות של מעשים ' סיקריקיים / אבל לא ניתן להסיק ממנו מסקנה ממשית על יחסו ל'סיקריקיות' יהודית אקטואלית . אפילו היינו מוכנים לקבל את הסברה המוטעית ש'מגילת הסיקריקיף נועדה להכשיר את לבות בני הנוער האק טיביסטי בארץ ישראל לפעולה מדינית מחתרתית על בסיס רצח אינדיבידואלי , לא יכולנו למצוא רמז כולשהו , שמועמדיו של אחימאיר להירצח הם מבני ישראל וממפלגת פועלי ארץ ישראל . אחימאיר היה נוטה כל ימיו לעיונים היסטוריוסופיים , ובמשך שנים חקר בתולדותיהן של המהפיכות הגדולות , המהפיכה הצרפתית והמהפיכה הרוסית , ואגב חקירותיו אלו העלה רשימות הרבה , טיוטות של מסות בעניינים היסטו ריים עולמיים , ואף התחיל להתקין חיבור גדול על המהפיכה הרוסית . 'מגילת הסיקריקיף שלו היא פריו של אותו עיון היסטוריוסופי לשמו . ' מגילת הסיקריקין' לאחימאיר אינה מגדרת את המושג ' סיקריקין , ' שבו השתמש לצורך שם כולל בשביל רוצחים פוליטיים בהיסטוריה העולמית . ה'מגילה' לא הוקדשה לסיקריקין של דור החורבן ואינה מתבססת על תולדות ישראל . זו הוקדשה 'לזכר שארלוט קורדה [ המתנקשת במאראט ] ודורה קאפלאן [ המתנקשת בלנין . ' [ 'מגילת הסיקריקיף היא רשימה מעניינת , אבל לא נוכל להפליג עד כדי הבאתה כשלימות , שהרי עניינה חורג מן הנושא ההיסטורי שלנו . כאן נביא מתוכה מובאות גדולות , ולמעשה את כל האופייני והמיוחד שבה : ' במידה שחסידי המישטר הקיים מכריזים בקול רם על גיבורם , שהוא גדול האנושות וכוי , בה במידה מתעורר הרצון אצל הסיקריקין להגות מן המסילה את מתנגדיהם , שעליהם מבוסס המישטר הקיים . בעל הרוח הסיקריקי פונה לעזרת החרב , האקדוח והפצצה ... המ צדד רואה בגיבור בן אלוהים , והסיקריק רואה בו בן תופת . הפילוסופיה ההיסטורית הסיקריקית היא הדגשת גיבורים ומעשי גבורה . אבל הסיקריקין רואים בהיסטוריה את פעולתם של גיבורים שליליים , לא של בניאלוהים , אלא של בני השטן . את הטירור הסיקריקי מנהלים גיבורים אלמוניים . על פי רוב אין שום הסתדרות עומדת מאחריהם . מצב רוח דוחף אותם להפיל חלל ולהיות מוכנים לנפול חלל . הסיקריקין משלמים מאיר . דעת יחיד שלו : 'אם תהיה מאחורינו שורה של פעולות נגד הממשלה והערבים , נוכל לעסוק גם בהפרת שבי תות , ואז נרכוש אוהדים ליום שבו נעמוד מאחורי הבאריקא דוח לשם המדינה העברית' ( שם , שם . ( ועוד ממיכחביו : 'אתה טויעה כי סבלנות של חיילים בקסרקטים תוכל ליצור תנועה . אתה היית הראשון שעמדת על הטעות של ההסתדרות הציונית , שלא נתנה אפשרות להקריב קורבנות . הנוטר הלך לקומוניסט . עכשיו אתה חוזר על השגיאה . אנו דורשים פעולה ויש אפש רות לפעולות . ' ועוד ו 'מתיימרים אנו להיות הסתדרות הציונים המהפכניים ועד שאנו הוזים וחולמים , באה המציאות ומראה לנו נזה זה הסתדרות מהפכנית . מאחרי המאורעות ( מאורעות אב תרפ"ט ) פועלת כנופיה מהפכנית בסביבות חיפה ונהלל . אין חשיבות לדבר שישנה יד זרה המארגנת את הכנופיה הזאת . מזה אנו רואים , כי קיימת הסתדרות ערבים מהפכניים שאינה מכריזה על עצמה . לעומת הסתדרות זו קיימת הסתדרות הציונים המהפכניים . אין צורך לערוך סך הכול כדי להשוותן , מצד אחד שורה שלינזה של מעשים , ומצד שני אפס גדול . או ציונים מהפכניים אנחנו ואז עלינו להגן על כבוד העם n . ' ... בן מאיר ( שורר ) ראה להסגיר בסוגריים אחר 'מעשים' של הערבים : רציחות יהודים ... ברם לא רק הסגרה זו מסגירה את כוונתו הרעה שלו להרשיע . בן מאיר הביא שם ממיכתבו של ליכטר : 'יודעים שגם בפרדסים לא עבודת ערבים . ' נתברר , שהיה מעשה יחיד והלכו אחדים לעקור עצים בפרדס ערבי , וטעו ויעקרו כמה עצים בפרדס יהודי . העקירה נתחייבה לפי הכלל של 'עין תחת עין . ' אף המובאה מדברי ייבין במיכתבו לז'בוטינסקי אינה עניין לפרשת ארלוזורוב : 'אנו מאמינים בדרכי תנועות השיחרור של העמים : סוהר , גרדום וקורבנות . ברגעי דממה בין הזמנים — הכנה לסוהר , גרדום וקורבנות ' . אף הדיבור — או המליצה — על פיצוץ רכבות ( שנזכר במיכתבו של אחד הצעירים , או בעיתונם ) אינו עניין לכאן . ( סתם הבל הוא פיטפוטו של בן מאיר ו 'וכבר בימים ההם פיטפט ביריון בית'רי מראש פינה בוועידת הריביזיוניס טיס שהתקיימה ב"גן רינה" בתל אביב , לאמור ו אדם כווייצ מאן חייב מיתה , אלא שחבל על הכדור למענו . ( ' ... אף במיש פט זה הועידה הקטיגוריה תפקיד מיוחד לעדותו של מאיר שלאנק בעניין דברי אחימאיר שכאילו אמרם במסיבת הסטו דנטים בחיפה . עי ' 'דבר / ; 1934 . 6 . 13 ועי' לעיל , הע' . 149
|
|