|
|
Page:128
בפקודת הנציבות של בית"ר ארץ ישראל לבית"רים ( 1934 . 7 . 28 ) הובעו שימחה וסיפוק אחר שנה של סבל וסיוט עלילה . בשביעת רצון צוין ה'הדר בית " רי' של חברי בית"ר שלמרות 'ההשתוקקות של פורעי השמאל ל"מחזות" רחוב , בית"ר התייחסה בבוז לכול הפרובו קאציות . ' הנציבות הכריזה על אברהם סטאבסקי וצבי רוזנבלאט כעל 'בני בית"ר , ' ושיגרה ברכות לניצחון האמת לראש בית"ר שבזכות מילחמתו האמיצה פנה אווירת השקר והעלילה . כן העבירה הנציבות את בירכתה להרב הראשי רא"י הכהן קוק שגילה את המוסריות הנעלה ושאיפת הצדק והאמת הבלתי פשרנית של האמונה הישראלית . בית"ר הבטיחה , שתזכור מתוך הערצה את מילחמתה האמיצה של היהדות החרדית - מילחמת האמת למען שיחרור אחי בית"ר . לכבוד המאורע אף הוכרזה חנינה בבית"ר גופה . הכאיב הדבר מאוד את טובי היישוב העברי , שאלה שפסקו פסקם מראש ולא התבוששו , אף לא ניסו לבקש דרך לתשובה ולחרטה , והשתדלו להדגיש בכול לשון , שעומדים הם על דעתם , שלא זה בלבד שז'בו טינסקי ותלמידיו חינכו לפשע , אלא אף זה שבמחנם תוכנן ואורגן הפשע , ויתירה מכול , שאלה שישבו לכס הנאשמים הם הם הרוצחים האמיתיים . בתגובה לנקיטת שיטה זו הירהר ז'בוטינסקי לפתוח בהתקפה נגד התקפה , אלא משראה לנגד עיניו את הסכנה שבחידוש החזית הפנימית , על כל הכרוך בה ליישוב ולעם בכלל , גבר בו הפאטריוט היהודי על איש המיפלגה . 231 ההדים לשיחרור סטאבסקי רעמו באווירתו של העס בתפוצותיו . הצה"ר ובית"ר בווארשה פירסמו מייד ' ) מאמענט' ( 1934 . 7 . 22 כרוז משותף 'אחר מישפט הצדק , ' ובו הודגש שבזכות ז'בוטינסקי והרב קוק נמנעה התלייה בירושלים . 'העם כולו שרוי בשימחה נאמנה . נדמו יללות התנים של מסיתי הדמים . ' והובע הביטחון , ש'עכשיו יתחיל הטיהור הגדול של החיים הפומביים של העם . המסיתים והמחריבים יועמדו על ידי כל העם אל מחוץ למחנה . ' וסיסמתו של הכרוז : 'עם יהודי , אל תניח לכסות דמיו הצועקים של ארלוזורוב הנרצח . ' ( 231 במיכתבו ( ללא תאריך ) לעו'ד בךימיני כתב ז'בוטינסקי : ' בדרך כלל משתרשת והולכת אצלנו כאן הדעה , שאולי אף מצדנו יש לעורר מחדש את הפולמוס מסביב לכול העניין הטראגי הזה , ודווקא לא להגנה , כי אם להתקפה נגד החוגים המתאמצים לקבור את האמת — אמת הברורה אף להם . ' הקנאים , ובראשם אחימאיר , לא הניחו ותבעו להבטיח בירור ציבורי מלא ככול המוקדם . ב '' צ כץ המשיך בשיטתו לחבוט את תביעת 'האמת הקודמת לשלום . ' עם ההכנות לקונגרס הייסוד של הציח שוב יעלתה שאלת חידוש ההתקפה לגילוי ' אשמת אלה המסתירים את האמת , ולתבוע את עלבונם של סטאבסקי ורוזנבלאט' ( חיכתב ד . ללובוצקי , ללא תאריך , מ '' ז , א — 2 / 25 / 2 / 1 בסוף . ( במועצת מפא"י ( 1934 , 8 . 24 ) אמר בן גוריון ; 'השאלה המרכזית בציונות איננה מי היו רוצחי ארלוזורוב — ואין חבר בתוכנו אשר ירצה פחות מהשני לגלות גם את שמות הרוצחים — אבל אילו ארלוזורוב היה קם מקברו היה מתבייש מפני החברים האלה , שאינם רואים כרגע שום תפקיד אחר לעצמם בעם היהודי ושום שאלה אחרת , אלא השאלה הזאת' ' ) זיכרונות ' , ב , . ( 162 היאך מתיישבת הודאה ששמות הרוצחים טעונים עדיין גילוי עם הטענה שזיהויה של מרת ארלוזורוב זיהוי מוחלט היה ? מפא"י אנוסה היתה להוסיף ולדוש בפרשה משום שלא הונח לה להשכיחה . ניסיונות לחידוש העלילה - שאילתא מאת ווזנבלאט אל ראש בית"ר עם יום השנה השני לרצח ארלוזורוב הועלה מחדש זיבת של המנהיג 'בנאומים ובמאמרים , ' וכאילו ניתנה הזדמנות לקנאי השמאל לשוב לקיא עלילת הדם . שלום שווארץ הגיב על 'חידוש עלילת הדם' ב'דואר היום' ( 1935 . 6 . 26 ) בלשון בוטה : 'שטן ההסתה וההשחתה שבקרבנו אינו אומר די ... "השומר הצעיר '' עושה את הדבר בקביעות ולפי שיטה , אחרים - לעת מצוא ... הסתה לנקמה רצחנית . ' במאמרו הזכיר את הרמזים הדקים והעבים הנרמזים מתוך דברי ההספד , כגון הרמז של א . קצנלסון , ש'ארלוזורוב הוא הראשון לחללי התנועה' ' ) הפועל הצעיר , ( 1935 . 6 . 21 , ' וכגון של עיתון 'השומר הצעיר , ' ש'הריביזיוניסם הצליח "בפרשת ארלוזורוב . ' '' שם הביא מן המאמר הזדוני בעיתון הנוער העובד 'במעלה' : ( 1935 . 6 . 21 ) 'ברכו אלוהים ומלך על אשר הצליחו הרוצחים לטשטש את עקבות הפשע ... שופכי דם ארלוזורוב חופשים , כגיבורים יתהלכו בתוך העם , אשר על תורתו חרותות המלים "לא תרצח 232 '" ןשם הביא את לשונןתיו הגלויות של אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ הישיש המופלג במיספדו ' ) דבר' : ( 1935 . 6 . 25 ' הצער הנורא של המישפחה , הכאב הגדול של אובדן נפש יקרה ... גדול שבעתיים כשאנחנו זוכרים שדמו נשפך על-ידי רוצחים מבני ישראל' . 233 שלום שווארץ ( 232 בעל הרשימה אריה אף כתב בה ; 'האם כל היישוב מתייחד עם האבל הגדול ... ? האם לא נכבדים ביישוב נתנו יד לאלה , שהוכרו ע'י האלמנה ברוצחיו שופכי דחו ... ? נס בית המישפט הכיר , כי ידם עקובה מדם . ' ... ( 233 ועוד במיספד : 'אין להעלים זאת . מנז לסון אמר , שאם נכונים דברי הגויים , שאי 1 רוצחים בישראל מפני שהם פחדנים , הרי הוא מתגאה בפחדנות . לצערנו הגדול הדבר נתבדה . נמצאו רוצחים גם בתוכנו ... מדוע עשו לו כדבר הזה ... 7 אשמתנו גדולה לשמים . שובו בנים שובבים . ' ...
|
|