sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:125

רדיפת סטאבסקי המשוחרר כביטוי לרדיפת בית " ר סטאבסקי המשוחרר היה לצנינים בעיני מחנה מוסת , שציפה להרשעתו בדין , ואף להעלאתו אל התלייה . אחר כל שנעשה נגדו , שוב לא היתה מסוגלת דעתם להניח אפשרות שטעות היתה בידם . ראשי השמאל הבטיחו חזור והבטת , שאין הם שואפי נקמות ואץ לבם למיתות בית דין , וכל מה שציפו לו היה הרשעת הנאשמים בדין . הקנאים ראו בדימיונם את סטאבסקי , אסיר עולם עובד עבודת פרך עד יומו האחרון בכלא עכו . שיחתרו של סטאבסקי בא בהפתעה לאנשי השמאל . אחר כל גילגולי המישפט כמעט שהיו בטוחים בהר שעתו , ועכשיו ששוחרר כאילו לא הניח הלב להסכים לגזר הדין . 220 הכותרת של 'דבר' ( 1934 . 7 . 20 ) היתה : ' סטאבסקי שוחרר - אשמתו הוכרה . ' ובמלים אחרות ( שם , : ( 1934 . 7 . 22 'לא חף מפשע , אלא פטור מעונש ) . ' ושם אף הסבר על הצד הפורמאלי : 'לא משום שהם נהנו מן הספק . אין שום רמז על ספק . ( ' דוקומנט זה היה בו כדי להרגיז אף מנאמני הנאמנים לאנשי השמאל , ואפילו בפרשת הנאשמים ברצח , כגון יאושזאהן שהעז להביע דעתו , וקרא 'די' למפא"י . רבים מהם באו לכלל מבוכה , וניסו להסתיר בושתם בשתיקה אילמת . בין המגיבים בחריפות על כרוז מפא "י היה ד" ר יהושע טהון , מנהיג ציוני גאליציה המערבית , שקרא ו 'מחרחרי הריב הללו מוכרחים להישאר מחוץ למחנה , כמו שהיו עושים לכול מצורע ולכול זב ולכול טמא לנפש . הם מטמאים במגע .-- ' ... עיקשות הלב של מפא"י עמדה בה עד הסוף , וכאילו נתעקשה עוד יותר - וברי בהשפעתו של בן גוריון . אחר פסק הדין פירסמה ( 1934 . 7 . 20 ) מפא"י גילוי דעת לציבור 1 'חזנבלאט וסטאבסקי , אשר פוטרו מכול עונש מחוסר עדות מסייעת כדרישת החוק הארץ ישראלי , הוכרו גם במישפט העליון ברוצחיו של ארלוזורוב . שתי האינסטאנציות קיבלו את עדותה של סימה ארלוזורוב כעדות אמת . המישפט הכיר , שהודעותיו של עבד אל מג'יד הן פרי קשר של עדות שקר לטובת הסניגורית לסלף את שורת הדין . התיאוריה של הא"א סמואל וואלירו על התנפלות מינית הוכרה כדימיונית . פסק הדין הזה המשחרר את הרוצחים מעונש מאשר שנית את האשמות הקשות ביותר נגדם . ' ואחר סיכום זה הטיעון כלפי פנים : 'אנו לא שאפנו לנקמה . ידענו שרוצחיו של ארלוזורוב היו רק קורבן של הסתה ביר יונית וחינוך ריביזיוניסטי מושחת . מילחמתנו לגילוי האמת לא תיפסק גם עכשיו , כי סטאבסקי ורוזנבלאט היו בני ברית במעשה של 16 ביוני . אנו רואים במיל חמה זו - מילחמה לטהרת חיינו . נילחם נגד הקנוניות של בני בריתם של הרוצחים לחפות על דם ארלוזורוב . נילחם ביתר עוז נגד התנועה הריביזיוניסטית ובני בריתם העושים ל"גיבורים" ו '' קדושים" אנשים אשר אות קין על מצחם . נילחם נגד "הכזב הקדוש" ונגד מעשי הטירור של הסיקריקין והבירי , נים ולא נשקוט עד שהת נועה הציונית והיישוב יטהרו מ "צרעת המתנבאים הנבלים , טמאי נפש מתקדשים" המפגלים "כל קודש בהבל פיהם ובמגע אצבעם" / מחרוזיו של ביאליק ב'ראיתיכם שוב בקוצר ידכם . / ' נילחם נגד שיטות הטירור , "השבירה '' ומילחמת אזרחים שמיפלגת הביריונים הכניסה בחיינו , ונחדור אל המחנה הציוני לטהרו . ' דוקומנט הוא . 223 ' הפועל הצעיר' פירש את גילוי הדעת , ששיחרוח של סטאבסקי הוא 'מתוך טעמים פורמאליים גרידא , ' שה'אליבי' של סטאבסקי לא נתקבל , ושדבר ידוע הוא בקרימינאליסטיקה , שאומנם 'אין ספק ביחס לזהותו של הפושע , ואף על פי כן יתהלך חופשי מחמת קוצר ( 220 אומנם כבר ב 1934 . 7 . 12 שלחה מפא '' י חוזר — הכנת המחנה לאפשרות של פסק דין של זיכוי . עי' 'דבר / ( 221 . 1934 . 7 . 22 עי' לעיל , פרק ג . ( 222 עי' 'היינט / . 1934 . 7 . 27 ( 223 נזפא '' י 1 כתבים ותעודות ( תרפ '' ט—תרצ '' ה ; 105—105 , ( אחימאיר , 'הנוישפט / . 217 אופייני הנוסח שפורסם בווארשה בפלאקאטים גדולים ( אידיש ופולאנית , ( שבו שובץ הנזישפט ן ' חסרה עדות שנייה כמתחייב לפי החוק הטורקי / והמסתיים בהכרזה טל ה'מילחמה לטהרת חיינו . נילחם נגד הקנוניות של חבריהם לרעיון של הרוצחים לטשטש את עקבות דם ארלחו רוב . ' א"צ . s 25 / 9938 עי' לעיל , הט' . 207 בךמריון היה אחראי לנוסח גילר הדעת ' ) זיכרונות / ב , . ( 159 טושטש , ש החוק המאנדאטורי טתייב 'עדות שנייה / ונשכח החוק העברי . בישיבת מרכז מפא'י בו ביום טען , שבפסק הדין כשלעצמו ' אין שום דבר , הסותר את הכרתנו באשמת םטאבסקי—רוזנ בלאט ... עלינו להודיע , כי דעתנו לא נשתנתה במאומה . אנו מקבלים את פסק הדין , הקובע כי הנאשמים הם הרוצחים ... אין לנו כל יסוד לשנות את דעתנו שסטאבסקי ורוזנבלאט רצחו את ארלוזורוב .,. עלינו להודיע , שמלבד שני האנשים שביצעו את הפשע יש עוד אנשים שהשתתפו בהכנת הרצח , ומאמצינו לגילוי כל התעלומה הזאת לא ייפסקו' ( שם , ב , . ( 133 בן גוריון בקשיחותו היה אחראי לשמירת 'עקביותה' של מיפלגתו . ברל כצנלסון התוודה באותה ישיבה , 'שמבחינת החוכמה הפוליטית זה פסק דין מחוכם ... בוודאי היה טוב אילו ניתן פסק דין רצוי , שסטאבםקי גם יקבל את עונשו , ושכול היהודים יסכימו אתנו ... ההרגשה שהרוצח לא יכול להישאר בלי עונש מוכרחת להביא לידי טירוריסם' ( עי"ש . (

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help