|
|
Page:121
לא רצח פוליטי חבריו של הנרצח ביקשו לאמץ להם את ההשקפה , שלא על דרך המיקרה והסתם נפל חברם , אלא שהרוצחים נתכוונו לו , לארלוזורוב , דווקא , ושהרצח היה אפוא על רקע פוליטי . הראיה המצטברת מעשרות פרטים שונים היתה , שלא היה הרצח פוליטי . ברצח פוליטי אין מסתפקים ב כדור אחד , ורצח פוליטי אין מבססים , כאמור , על תוכנית של ביקור אקראי ( בלתי ידוע מראש , לא לגבי זמנו , ולא לגבי סדרו ותוכניתו . ( אין רצח פוליטי , אלא אם יש אפשרות של תועלת בצדו , תועלת למעשה קבלת השילטון , או זכייה בהשפעה , ותועלת כזו לא היתה צפויה בשום פנים . רצח פוליטי לא בא בחשבון , משהקורבן אינו בגדר 'גיבור' בעם , שחיסולו הפיסי יביא למיפנה במימשל או בציבוריות . ארלוזורוב לא נחשב 'גיבור' כזה , ואף לא 'אנטי גיבור ' . ודאי אינו ראוי ביצוע של רצח פוליטי מתוך הכנת 'אליבי' במקומות רחוקים ( ירושלים , וכפר סבא ) ובתוך חברת אנשים מרובים ( ואף זרים — בבית מלון , בחדר של ארבע מיטות ; באסיפת חברים פומבית ופתוחה , ( אלא שקובע יותר בעניין , שברצח פוליטי יודעים הרוצחים את קורבנם , ואינם מטיילים לידו , ואינם מגלים את עצמם , ואינם נזקקים לפנסים , ובוודאי אינם מטילים מים ליד קורבנם , ואינם עושים 'תנועות מיזרחיות' או מיניות . אילו נתחייב הדבר לעמוד על טיעון , שיש כאן רצח פוליטי , הרי רצח כזה היו מסוגלים לבצע רק אנשי סתר מן המימשל המאנדאטורי , שברשות נציבו העליון בילה ארלוזורוב אותו יום שישי , ושרק הם יכלו לעקוב אחר המשך דרכו למן פרידתו מן הנציב . רצח פוליטי בידיים ערביות לא נסתבר , אלא אם הערבים היו שליחי השילטון , שהרי מהלכיו של ארלוזורוב בו ביום לא יכלו להיות מודעים לשליחיו של הוועד הפועל הערבי . ההסתברות האחת הנותרת לפי כל התנאים והנסיבות היא , שהיה כאן רצח , ויותר נכון : תאונת מוות , על רקע של ניסיון לתקיפה מינית . ניסיונות כאלה לא היו תופעה בלתי רגילה בארץ ישראל . בדרך טיעון זה ניהל הוראס סמואל את קו הסניגורית שלו . סמואל לא היסס להכריז ( 1934 . 5 . 24 ) בלשון מוחלטת : 'ל האשים הריביזיוניסטים ברצח — זה פשוט טירוף דעת' . 21 ° ( 209 בשאלת עדויותיו של עבדול מג'יד » י ' בספר 'מישפט רצח ארלחודוב , נאומי הקטיגור וכו -, 216— 175 ; 165—113 , " ועי' ניתוחו של נדבה , מבוא ל'המישפט ' , לג—מז . פרטיהן , אלא איימה על בעל העדות בדין מוות . כשהגיע עבדול מג'יד אל ד"ר מ . אליאש , מן התביעה האזרחית , לקבל את עזרתו המישפטית , ידע על דרך המוחלט , שאומנם זה האיש היה שותף לרצח ארלוזורוב . הקורא בחומר המישפטי לאחר שנות דור עומד מייד על המלאכותי שבצירוף הנאשמים סטאבסקי ורוזנבלאט , על המיבנה האקרובאטי של האישום ב רצח של מי שזמנו לא היה ידוע אלא לעצמו בידי רוצחים מירושלים ומכפר סבא , על הניסיון הכושל בהעלאת עדויות שקר ועדויות טעות ועל המאמץ הכושל לפגוע ב'אליבי' של הנאשמים , שלמזלם לא היו בתל אביב באותו ליל עלטה . אין זו חובתם של הנאשמים וסניגוריהם להביא את הנאשמים האמיתיים כדי לזכות את עצמם מאשמה . כלל זה קיים ועומד אף לגבי הפרשה המישפטית על הרצח בתל אביב , שהרימה נחשולים של משטימה ואל » מות בין שני ציבורים גדולים ועיקריים בעם . אבל משנמצאו האשמים האמיתיים , שביחס לאשמתם ש להם אין לפקפק , לפי כובד העדויות המישפטיות ולפי כל הנסיבות הענייניות , ודאי צריך היה לצפות למיפ נה אמיתי ושלם ביחסי פנים , ועם המיפנה בציבור — אף למיפנה בניהול המישפט גופו , תוך פטור מיידי של הנאשמים והחלפתם באשמים האמיתיים . מפני חטאינו לא זכינו . 209 העדה הראשית העדה הראשית בפרשה היתה בטבע הדברים שרויה בתנאים , שאין בהם הכשרה יתירה לראייה צלולה , להכרה ברורה , להבחנה מליאה ולהגדרה מדוייקת . עם זאת הוטל עליה הנטל להעיד עדויות של זיהוי , ש באופן רגיל כלל לא ניתן לעמוד בו . תשוקת הזיהוי היתה חזקה בלבה , ובקינאתה לא חשה , שהיא מזהה יותר מדי , ואף מאוחר מדי , זיהויים מנוגדים . אף לא חשה , שהיא שואלת שאלות המחייבות מסקנות חד משמעיות ( כגון בקשת תמונות של ערבים להכרה ( 210 ניסיון כזה בירושלים — לאחר שנה — נגמר ברצח הביתירי קלנזן שפירא . בתל אביב נדקר בסכין בשעת לילה ( 1934 . 6 . 6 ) מנחם ליקורמן ( ואף הוא בית '' רי ) בסוף רחוב אחד העם , לייד פרדס ליטבינסקי . עי ' יומוני א , " י . 1934 . 6 , 7 לא כאן המקום לדון בהשקפות המכוונות להטיל את האחריות למות ארלוזורוב על מיפלגתו או על אשתו , השקפות שצידד בהן סניגורו של אחימאיר עוה"ד צ - " א כהן , ושיש לדחותן דחייה גמורה . שאלה של יריית תאונה היא שאלה בפני עצמה .
|
|