|
|
Page:112
ואת חופשו הגמור' . זעזוע גדול עבר בציבוריות בעצם דבר פירסומו של הכרוז , שבו דובר בעיוות מישפט ובהכרה המצפונית , שנקי סטאבסקי לגמרי מאשמת הדם . כרוז בסיגנון כזה לא נועד לחיפוי על אשם , ולא לעורר רחמים על חשוד , אלא לעמוד נגד מגמת זדון להביא לתלייתו של . יהודי על לא עוול . ידע הציבור בכללו וידעו היוצאים בכרוז , שפעולתם נגד החוק המקובל היא , הגוזר על הבעות דעות בעצם המהלך המישפטי , אלא שבעלי הכרוז מוכנים היו לתת את הדין על חטאם זה . רושמו של הכרוז היה גדול מדי , שייהפך לנושא מישפטי , ולבעלי הכרוז הונח . מבקשי ההרשעה שבחוגי השמאל לא היו מעולם מופרעים מהבעת דעותיהם על 'הרוצח' בריש גלי , וממילא לא היה סביר שהשילטונות יתערבו כנגד הצד האחר , ובייחוד נגד ראשי הרבנים ( ברם לא הונח בעניין כתיבת ' חף מפשע' ל'דואר היום' ול'חזית העם . ( ' כמעט ביחד נתפרסם אף כרוזם של ראשי הציבור , בחתימת ידם של 108 רבנים ואישים : 'לפי עומק מצפוננו והכרתנו הברורה יצאה שגיאה מישפטית איו מה מאת בית הדין לפשעים חמורים בירושלים . איש נקי וחף מפשע נדון למוות ברוב דעות , ואברהם סטאבסקי אינו אלא קורבן של טעות נוראה . אנו רו אים חובה קדושה לעצמנו לעורר את המצפון היהודי והאנושי להצלת הנדון החף מפשע . עבודת הסניגורית לגילוי האמת ולניצחון הצדק צריכה להימשך , ואנו מאמינים ומקווים בכוחה של האמת שסופה לנצח' . " הכרוזים הובנו כרוחם , ותחושת הסכנה היתה חדה לציבור ברובו . העמידה בשער שכנגד שניסו לעמוד סופרי השמאל לא הועילה . הללו יצאו נגד סיפרותפ של 'מרזי כרוזים / והציגו סימני שאלה : על יסוד מה ז כלום בחנו ן אמת מוחלטת ז , ואף ניסו להחשיד בהעדר כוונה טהורה , שאילו כך 'לא היו נזקקים לאותם הסממנים , ' והיו באים בטענות מעין 'איננו מרשיעים ואיננו מזכים , אולם ספיקות יש לנו . ' חשד זה אף נוסח בלשון בוטה ב'דבר' ו 'חשבונות פוליטיים נפסדים , בכיסוי על דם ארלוזורוב . ' הדברים הללו ושכמותם , שבהם הוכללו דברי הרגעה ושיכוך ברוח ההתנגדות למיתת בית דין ולנקמה , באו כאילו להוציא מן הדעת שמבקשי דמו של סטאבסקי הם . לנגד עיני הציבור הרחב נגלתה תמונה מאיימת של הולכת יהודי לגרדום , אלא שהחתן מילא את הלב לא על שום סכנת הגרדום , אלא על שום סכנת המישפח שבמיש פט . ההתלהבות להביא לידי הרשעה שנדבקו בה ראשי השמאל היא שהרגיזה את הרבים , משום ששוב העלו חשד שבקשתם לעשיית דין אינה דווקא זחה עם דין צדק . הפנייה הלא שיגרתית של הרב הרא ( 188 על כרוזם של הרבנים באו יעל החתום 1 קוק , עוזיאל , מאיר , י"מ הלוי , מארקוס , ריינה , וינוגראד , יעקב בורוכוב , רבנזאהן , י"נ הורביץ , ש '' א פולונסקי , ש . מלמד , מ . סטולוביץ . ונוספו ; צ"פ פראנק , א '' ז מלצר . עי' 'דבר , . 1934 . 6 . 20 ' שם הודנש , שהרבנים דושינסקי ובלאו , ראשי 'אגודת ישראל ' , לא חתמו על הכרוז . עי ' נדבה , מבוא , 'המישפט ' , נ—נב . ( 189 מבין הרבים שחתמו על הכרוז הכללי ו הרבנים קוק , אהרונסון , עוזיאל , הלוי , כץ , ברלין , מימון ( פישמאן ;( זקני היישוב : בלקינד שמשון , יודלביץ דויד , ליבונטין ז"ד , גלוםקין זאב , וים עקיבא ; ראשי קהל ועדה , אישים וסופרים , מהם ו ברכיהו א"מ , גורודיסקי , דיזנגוף , דרויאנוב אלתר , חבס ישראל , חורגין ד'ר , טשרניחובסקי , כהן יעקב , כץ ב * צ , כרמון משה , ליטאי א ,. מילר ט , * ז סופראסקי יהושע , סטאבסקי משה , סירקיס דניאל , סלושץ נחום , סמילאנסקי משה , פארבשטיין י * ה , פנקס ד"צ , קלוזנר , קריניצי , קרני יהודה , ראבניצקי , רוקח ישראל , שושני סעדיה , שטאחפר שלמה , שלוש יוסף אליהו וטוד רבים . 'הירדן ' , 1934 . 6 . 21 ויומונים אחרים . הכותרת ב ' הירדן : ' היישוב כולו מתייצב בחזית האמת . עי ' מ'ז ח . 38 / 6 ( 190 השפעת הכרוזים היתה גדולה על חוגים רחבים ביישוב , ועל קהילות ישראל בתפוצות . פעולה פובליציסטית נמרצת נתנהלה נגד הכרוזים , אלא שלא היה בכזחה להשפיע . מאמר חריף נגד הכרח נדפס ב'פאלשתיין פוסט' הירושלמי ( העורך ו אגרון ) ' ) קשה לתאר תעודה מזקת יותר . ( ' 'דבר' כתב נגד הכרוזים מאנזר ראשי , ( 1934 . 6 . 21 ) וחזר לנושא במאמר מיוחד מ . ביילינםון ' ) למנוע טישטוש — ( ' עי"ש . 1934 . 6 . 27—26 כבר עם ההודעה הראשונה על כינונו של ועד ההגנה נתעוררו בארץ ובחוץ לארץ סופרי השמאל וגדורים להביע דברי התנג דנת . רוברט וילטש כתב ב'יידישה רונדשאו' שלו תיטה שלימה נגד הוועד , שאינו מתכוון לעשות לגילוי האמת , ושכאילו לפיו חייבים לשחרר את הנאשמים בין אם הם חייבים ובין אם לאו . עי' , R . w . שם . ; 1934 . 5 . 10 'הפועל הצעיר / . 1934 . 5 . 25 לא מעטים במפא"י ייצגו תיאוריה אחרת , שהביעה ברל כצנלסון במרכז מפא"י ' ( 1934 . 6 . 14 ) יברור לי , שבתליית סטאבסקי מעוניינים הריביזיוניסטים' ( בן גוריון , 'זיכרונות ' , ב , . ( 114 ויכוח חריף היה נטוש במפא , " י אם יש לנקוט מראש עמדה בשאלת הצורך במתן חנינה לנאשם אם יורשע , היו שתבעו נקם ותלייה . א . קצנלסון אמר בוועדה הפוליטית המיפלגתית ( 1934 . 6 . 10 ) ביחס לטירוריסטים שקשרם עם המיפלגה הריביז יוניסטית מוכח ; 'יש לנו עניין עם חיות טרף . האנשים האלה היו שולחים את סימה / ארלוזורוב / לתלייה . ' יוסף אהרונוביץ אמר שם , ש'חיי םטאבסקי אינם מסכנים את היהדות , אבל אנחנו לא מעונייניס שיתלו אותו , ושקברו ייהפך לקבר קדוש . ' ברל כצנלסון קבל על איומו של זלמן אהרונוביץ , שאם ייכתב ב'דבר' ברוח של מתן חנינה 'יעשו פוגרום במערכת ; ' דוב הוז הביט שם דעתו , שעיתון הערב של 'דבר ' , שיצא לאחר פסק הדין , הנחיל אכזבה לחברים , ושאול מאירוב הביע התנגדותו לביטול מישפט מוות במיקרים מיוחדים . וכך טען משה
|
|