|
|
Page:19
בפתח הכרך השני הגענו לתקופה השנייה בחיי בית"ר . בשנות השלושים הראשונות — בעשור לקיומה — נעשתה בית"ר להסתדרות נוער מרכזית בציונות העולמית . בשנים אלו עברה את הפרשה הכאובה בעקבות רצח ארלוזורוב הי"ד , ואת עימות הקיפוחים בעלייה , מצד אחד , ומצד שני - את תנופת ההתעצמות בדרך לעצמאות מדינית של הצה"ר . בית"ר יצאה אל הציבוריות היהודית , כבשה המונים חדשים לציונות' ופיתחה מילחמה אידיאית לעיכוב הנסיגה בעם מן הציונות ומן ארץ ישראל . נושאי דיוניה של בית"ר , ובית"ר כנושא דיונים , עלו בעיתונות היהודית , ואף הכללית , וביותר - בעיתונות הציונית , במידה גוברת והולכת- אף לבית"ר עצמה קמו כמה וכמה ביטאונים , שניהלו את מילחמת הציונות ההרצלאית כנגד סטיות מרעיון מדינת היהודים , ואת מילחמת בית"ר לזכויותיה , ודנו בקשריה עם מוסדות רשמיים ועם גופי ציבור שונים , ביחסים שבינה לבין אישים ומיפעלים ותוכניות , ובניסיונותיה להכות שורשים במולדת , האחוזה עדיין בציפורני המאנדאטור הבריטי והעזובה לחסדי הערבים . הפרשה שנסתבכה בעקבות רצח ארלוזורוב היתה יחידה במינה . רק מכוחו של ז'בוטינסקי לא נסתיימה הפרשה בקאטאסטרופה לאומית , שתחילתה מילחמת אחים וסופה מוות לתנועת התחייה הלאומית . ברם רישומה הוטבע עמוק בחיי בית"ר והשפיע על הכרעותיה , כשתבעה לצדו של ז'בוטינסקי - 'מודוס ויוונדי' של פעולה עצמאית — בפנים ההסתדרות הציונית או מחוצה לה , לעולם תוך כדי נכונות לשמור על תיאום פעולה ציוני ולהקפיד על פרירוגאטיבות רשמיות של הסוכנות היהודית . הניסיונות לתי אום במערכה הפוליטית ( והביטחונית ) לא עלו יפה ובמצב זה היה כדי לאכזב את כל המחנה הציוני המדיני קצר הרוח , ואילו המאמצים לנקום בבית"ר המבקשת למנוע מעצמה קיפוחים , לפחות , בתחום עלייתם של חברים חלוצים , היה בהם כדי להמאיס את ההסתדרות הציונית על לבות הדור הצעיר . בית"ר לא יכלה לשאת את העובדה , שיצר מיפלגתי אנוכיי קובע בהסתדרות הציונית העולמית ובהסתדרות העובדים בארץ ישראל , ופועל בכיוון האלימינאציה של בית"ר מזכויות ' אזרחיות טיבעיות' ובכיוון הבשלתה בכול תחומי הפעולה הציונית . בית"ר ביקשה להיות עקבית בדרכה הפאטריו טית , ולא ביקשה לעצמה עצמאות יתר על מידת ההכרח לפי נאמנותה לרעיונה הממלכתי . משום הסתה ומשום התלקחות יצרים ומשום תכסיס נות מיפלגתית ומעמדית לא נותרה לבית" ר אלא הדרך לבחור בעצמאות מליאה מבחינה מדינית ואירגונית באמצעות ההסתדרות הציונית החד שה , שהוקמה בסתיו 935 ו . משמעותה של מגמה זו היתה ברורה מראש : יתר קשיים חומריים , ויתר סבכים פורמאליים בענייני עלייתם של בי
|
|