sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:455

האולמות והמעברים . הכל נשלחו למקומות הלינה . בחיילים הורגשה עצבנות עם רדת הערב . שריקות וצעקות נשמעו מכל צד , רצו הנה ושוב , האירו את הנמל . עצבנות זו נמשכה גם ביום הראשון . בינינו הלך הכל במסלולו . בחדרי האוכל המשיכו בפעולה תרבותית . באחת הפינות נשמעו דפיקות מכונת כתיבה' שבה נכתבה בקשה אחר בקשה . ביום הרביעי הופיעה לפתע "אטלנטיק , " האניה השלישית , ונעצרה לפני הכניסה לנמל . מיד לאחר הצהריים הגיעה אלינו סירה עם נשים וילדים . אלה סיפרו לנו שקצין אנגלי הובילם מקפריסין לחיפה והודיע להם בדרך' כי בחיפה תהיה להם הפתעה גדולה , הבול חשבו שהכוונה לירידתם המידית אל החוף . כעת שמעו את האמת — הגרוש ! אותו קצין לא התבייש ללעוג לאנשים האלה בסבלם . עם חשכה נשלחנו שוב למקומות הלינה . ההתפוצצות התחיל יום שני 25 , בנובמבר , אשר לא ישכח מזכרוני כל ימי חיי . צריך היה לפנות מקומות שינה לאנשי "אטלנטיק" וכל הנשים שתאיהן היו על יד מעבר מסויים נצטוו לצאת מתוכם . באחד התאים האלה גרו האס ותינוקה שנולד בים השחור . החיילים מצאוה מניקה את הילד והכריתות לעלות מיד על הסיפון . על הסיפונים במעברים הייתה תנועה ואנשים לרוב . כי בשעות 8—10 ניקו את פנים האניה ודרשו להמצא על הסיפון . הסתובבתי על יד ה ,, כלא" כדי להיוודע מה שלום הבחורים . פגש בי חייל , נתן לי מטאטא ואילצני לטאטא את השביל . עשיתי זאת בחפץ לב , בתקווה שיתנו לי לנקות גם את התא , החייל התרחק . פתאום אני שומע מרחוק רעש עמום כרעם . לא שמתי לב לכך , והמשכתי לטאטא . פתאום ראיתי אנשים רצים הנה ושוב ונשמעות קריאות וצעקות מכל צד . "קרה אסוך י " אזעקה ! " "התקפה מהאויר" "כל הנמצאים על הסיפון האחורי לרדת" והנה עולות זעקות ייאוש — "אבדנו ! " ובאמת אנו מרגישים ש"פטריה" נוטה אט אט אל צידה . אני רץ חזרה אל הכלא ופוגש שם בשני בחורים עסוקים בשבירת הדלת . אני עוזר להם . הדלת אינה זזה . לא נראה אף תייל . מה לעשות ? שוב מנסים . פאתום מופיע אחד השומרים . אנו דורשים ממנו לפתוח מיד את הדלת . הוא מסרב . האניה מתהפכת והולכת . אין ביכולתנו לעמוד זקופים . מתקרב בריצה חייל אחד וצועק : "לפתוח . " כולנו יחד עם האסירים עולים בחיפזון במדרגות למעלה . כאן על הסיפון עומדים האנשים . האחד מחזיק בשני , מצטופפים בצד השמאלי , כי הימני נוטר , יותר ויותר למים . נשמעת קריאה " "ללבוש חגורות הצלה ! " אני נזכר כי באולם השינה של הגברים ראיתי חגורות כאלו . אני קופץ אל המדרגות למטה אל אולם השינה . שם אני פוגש ב 5—4 אנשים . ילד בונד , חוגר

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help