|
|
Page:442
אימצנו את עינינו ותרנו באופק אחר יבשה . גלינו בקו אפור המשתרע ממזרח . אי . לא התמהמהנו אף רגע . סירת הצלה הותקנה לדרך . נקבע בה תורן , נפרשו עליו מפרשי עזר והסירה על חמשת נוסעיה נשלחה להביא עזרה מהאי הבלתי מוכר . בית המכונות הוצף ונתמלא מים . הותקנו משאבות . קמה רוח מערבית . רצינו לנצל גם כוח מניע זה . הנשים גזרו ותפרו סדינים ועד מהרה הפכה "פנצ'ו לאנית מפרשים . ירד הערב . הדומיה מעיקה עלינו . האניה בעזרת מפרשיה מתקרבת לאי התקווה . המשמר בחרטום האניה הוכפל . אחדים מהם' חבל ארוך בידם , והם מודדים את העומק . החושך שאפפנו היה סמיך ובלתי חדיר . רק בקושי הבחנו לאחר מכן באור קלוש הנראה למרחוק , הייתה זו אש המדורה שחברינו הדליקו בחוף האי . רב החובל , בראותו את חומרת המצב , מלא את כרסו יין ומורפיום וברגעים הקריטיים ביותר יצא מכלל שימוש . במקום לעזור , היה בעצמו זקוק לעזרה . לו נתנו בעוד מועד כיוון אחר למפרשים , עם שינוי כיוון הרוח' ייתכן שהיינו יכולים למנוע את האסון , כי הצד המערבי של האי מוגן מרוחות והיה נוח לעגינה . בראותנו את הסלעים הענקיים השחורים מזדקרים בפנינו — נתקנו וגזרנו את המפרשים , כדי להאיט את מרוץ האניה שנטלטלה בכוח איתנים לקראת גורלה ... השלכנו את העוגן לים . היה כבר מאוחר מדי . העוגן לא נאחז בקרקע . רק מרחק במה מטרים היינו מהחוף . ופתאום — חבטה גדולה זעזעה את האניה . תחתיתה נחבט באגן הסלעי שבקרקע בכוח עצום . המכה הגדולה העירה את הנרדמים משנתם . אחדים קולם נדם מפחד . אחרים פרצו בצריחות . האניה טולטלה לפנים ולאחור ומדי פעם נחבטה בסלעים . לא ידענו אם נשברה התחתית או רק ניזוקה ונוקב בצוקים . פתאום התחילה האניה לגלוש אחורנית לכיוון כף עצים , שחודו מזדקר לעבר האניה . הדם קפא בעורקים . עוד כמה מטרים — ונתרסק ... אמהות בוכות וחובקות את ילדיהן . אחרים מלמול תהילים בפיהם . יש האומים את חפציהם ... ולפתע נעצרה האניה . העוגן נתפס ונאחז באחד הסלעים . מפקד השיירה הצעיר נטל מידי רב החובל את הרמקול וכך נטל לידיו את הפיקוד על פעולת ההצלה . שלשלנו קורה ארוכה מפורזלת החוד מן הסיפון לעבר החוף . צ'יבי בראון החליק עליה כהרף עין ובעמדו במי החוף הגועשים הידק את הקורה בחבלים ובקדשים לאחד הסלעים וכך הותקן הגשר . הרמקול החל לשדר פקודות והוראות להצלה . הירידה אל החוף התנהלה בסדר מופתי . אחרי ירידת האנשים חזרו הצעירים להציל את המטען ואת המזון מן האניה המאיימת לשקוע בכל רגע .
|
|
|