|
|
Page:429
לרוב מכירים אותי היטב . אולם בתקופה הראשונה הייתי מבחין ב"עולת סקריה" במרחק של מאתיים מטר — לפי צורת הלבוש . למשל , רוב העולים מפראג היו להם מכנסיים קצרים עד לשלושת רבעי הברך , שצבעם כצבע הסוסה המפורסמת של ד'ארנטאן בםםר "שלושת המוסקטרים" של דיומא — צבע שנוהגים לקשר אותו עם תפוז' ם , אך חלילה לא עם מכנסיים . ובאמת כשהייתי מתקרב אל המכנסיים , היו פוגשים אותי בברכה חמה בגרמנית , על שאלותי איך בעל המכנסיים הסתדר , הייתי מקבל תשובות גרועות ומעציבות : אץ מה לעשות , אין מה לאכול . והנה לאט לאט המצב הזה השתנה . אחרי חצי שנה לא היתה כבר אפשרות להכיר " עולה םקריה" לפי התלבושת . ואין זה רק מפני שדהו המכנסיים ! אחרי חצי שנה התחילו פוגשים אותי גברים וגברות לבושים אזרחית , ומצדיעים . האנשים הסתדרו . מצבם היה כמצב שאר הישוב . לא מזהיר , אבל אפשר לסבול . ועוד תופעה מענינת — במקום לברך בגרמנית , אומרים כבר רבים פשוט "שלום — " ! כולם פרט לידידי פרישויר . פעם אחת , זה היה בסוף שנת , 1940 מהרתי לאכול ארוחת צהרים ונכנסתי בתל אביב למסעדה בשם "לויד , " שהמודעה הבטיחה לי שם ארוחת צהרים בעד 45 מיל , דבר שנראה בעיני . המסעדה חדישה , הסידור נקי , פגש אותי בעל המסעדה והופתעתי לרא ת את דויטש , ריט מייסטר דויטש , ( אינני יודע מה זה ריט מייסטר אבל זה מצלצל יפה , ( מבין מנהלי ה"סטורנום . " הוא הסביר לי שהוא בעל המסעדה ורוב העובדים בה הם מאנשי "סקריה , " גם חלק מהאוכלים , אבל כבר לא כולם . המסעדה , בפנת רחוב מונטיפיורי ואלנבי נמצאת במרכז איזור המשרדים ורבים מתפקידים התחילו מתרגלים לאכול שם . אותי הוא קיבל בסבר פנים יפות . הזמין לי שניצל , עוגה וקפה , ישב אל שולחני וסיפר לי על כל המכרים . המהנדס גליזינגר , מנהל "הסטורנום" נהיה לזמר בקזינו בחיפה . זה נהג , זה פקיד , זה הלך לרא"פ , אלה התחתנו . ישבתי שם כשעה ודברתי אתו ועם המעפילים שהופיעו לאכול . בסוף לחצתי את ידו של דויטש והבטחתי לו שאני מעתה קליאנט קבוע של המסעדה . בצאתי מסרה לי המלצרית היפה את החשבון , ושלמתי בקופה 110 מיל . אבל אין דבר . השניצל היה טוב , וגם ידעתי שהאנשים הללו , שהבאנו לארץ , לא ילכו לאיבוד . במשך החודש האחרון של שנת , 1940 לפני צאתי לדרך לאמריקה , כהנתי בארץ בתפקיד של נציב בית"ר זמני . בתפקיד זה נזדמן לי לבקר ברוב הפלוגות . שם נפגשתי בפעם הראשונה עם המוני הבית"רים מ"סקריה . " הם עוד לא הסתדרו . עליהם עוד לשרת שנה וחצי בפלוגות . רק אז יהיו רשאים לחפש לעצמם סידור אישי . והם גם עוד אינם להוטים אחרי זאת . מהם קבלתי רושם הפוך מזה שהיה לי במסעדת "לויד . " שם , במסעדה פגשתי אנשים שחושבים שהנה לבסוף הם הגיעו למחוז חפצם .
|
|