|
|
Page:418
ושוב נמצאנו באותו המצב שלפני חדשים ? לחכות , לחכות ולחכות . ואולם הפעם יצאנו מהמיצר מהר : בענין הממים נסע אחד התורכים חזרה לבוקרסט אל האמבםדור שלו , אשר הסביר לממשלה הרומנית , שאם יוודע בצבור ש"םקריה" שלמה מסים עבור העלאת עולים בלתי חוקיים בנמל רומני , הרי זה יוכיח שאין רומניה שומרת על התחיבויותיה לממשלה הבריטית שלא לתת להעלות עולים שכאלה על אניות ים בנמלי תמניה ... בקיצור המס בוטל . הענין השני עם אניות ההורדה היה יותר מסוכן . אמרתי לתורכים שיש לי רק אפשרות אחת להוכיח להם שהענין רציני : אני בעצמי אסע עם " סקריה . " הם ידעו על בוריים את חוקי העליה בארץ , והיות והם תארו לנפשם שאני לא אסע להאסר ולשבת שמונה שנים , הם הסכימו שזוהי ערובה מספקת . אולם הם סירבו לקחת אף נוסע אחד נוסף מסולינה . בפקודתם החרימה המשטרה את דרכיות היהודים הללו . המשא ומתן על הפלגתי התנהל על הרציף , המזוודות שלי היו עדיין במלון . בהגיענו להסכם עליתי על הסיפון אולם הצטופפות היהודים שרצו להתפרץ לאניה מנעה משמש המלון להביא את מזודותי לאניה . הדבר לא היה כה טרגי , היות ומסיבת הקור לבשתי אותה שעה את רוב הבגדים שהיו לי . רק על הספרים הצטערתי . מוזר הדבר , שברגע בה דרמטי יכול האדם להרגיש פתאום צער אמיתי על זה שהלך לו לאיבוד ספר של מתימטיקה . אגב , התכוונתי להפליג עם האניה גם לולא היה מתעורר הענין של הפקדתי בתור ערבון . התכוונתי לעשות זאת ביהוד מפני שידעתי שלא תהיינה שום אניות הורדת וחשבתי שנצטרך לכבוש את "םקריה" מידי הקפיטן התורכי ולרדת על החוף . ואני הייתי היחידי שהכרתי את חופי הארץ . ברצוני להעיר שלא נחוצה הייתה שום גבורה מיוחדת כדי לעלות על הסיפון . יתכן כי גבורה הרבה יותר גדולה הייתי מגלה לו נשארתי ברומניה לארגן עוד שיירות . אולם לאחר הסבל שעבר עלי ביחד עם אנשי "סקריה" לא הרגשתי את עצמי חפשי לעשות זאת ולתת להם לנסוע בלי מלווה . היא הייתה גדולה מכל אניות העולים שקדמו לה , והביאה לארז חצי אחוז מהמספר הכולל של תושביה העברים באותה תקופה . הפלגנו . נותקו הכבלים שקשרו אותנו לרציף סולינה הלבן משלג . כמה מאות יהודים עמדו על הרציף וניפנפו אלינו בזרועותיהם . וכאשר התחילה האניה להתחלק עם זרם הנהר הם הקימו יללה נוראה . אלפי איש הצטופפו על סיפונה של "סקריה" ונסעו למולדת , מאתים יהודים — נשארו בגולה . מחזה נורא מזה לא ראיתי מימי . התחלנו לרדת בתעלה בביתן לים ופתאום הרגשנו שה"מריה" רודפת אחרינו . היא השיגתנו בים . חשבתי שהיא מביאה מעפילים שהצליחו לשחרר את דרכיותיהם מהמשטרה . ואולם היא הביאה את מזוודתי . את
|
|
|