sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:417

בימים האחרונים של ינואר הועברו בבר יותר מאלף מבין המעפילים אל "סקריה . " היא עגנה אז , כאמור , בים הפתוח , היות והרומנים הבטיחו לצירות הבריטית לא להרשות העלאת מעפילים על ספון אנית ים בתוך נמל רומני . רק ימים אחדים לפני ההפלגה נכנסה האניה לתוך הנמל ועגנה ליד הרציף כדי לקחת מים . השתמשנו בהזדמנות זו והעלינו על סיפונה את שארית אנשי הרפסודה "םפירולה" ואנית הנהר ו 30 חזו וגם את השיירה הרומנית שאורגנה בסולינה על ידי נציב בית"ר ברומניה , מר יעקב שיבר . ואמנם גם אז עוד לא יכולנו להפליג מכיון שחסר לנו כסף כדי לשלם לתורכים . בימים ההם עשינו אנו וכל ידידנו את המאמץ העליון . ביזמתו של עורך דין פילדרמן , יושב ראש מרכז ועדי הקהילות ברומניה , התחילה הצבוריות היהודית ברומניה להתענין במצב . הם תרמו כאלפיים לירות לענין זה . ברגע האחרון קיבלנו 500 לירות מועד אמריקני שהוקם בניו יורק על ידי חיים לובינסקי ונקרא "הידידים האמריקנים של ארץ ישראל היהודית 500 . " לירות אלה היוו את הטיפה האחרונה שהזיזה את "םקריה . " הכנסנו אותן לתורכים בעלי האניה והודענו להם שיותר לא יקבלו פרוטה ( הם קיבלו ביחד 14 . 500 לירות . ( השיחות האחרונות התנהלו אז בבוקרסט . התורכים הסכימו ויצאנו אתם יחד לסולינה . הדרך הייתה קשה ומסוכנת . מסילת הברזל מבוקרםט לקונסטנצה חוצה את נהר הדנובה על גשר ועוברת לצדו הדרומי של הנהר . משם יש רכבת קטנה המובילה לעיירה השוכנת על הנהר כעשרים קילומטרים מעל לםולינה . אחרי טלטולים רבים הגענו לנקודה זו שם חיכתה לנו אנית הגרר "מריה" עם הקפיטן שלה הדומה לגורילה . ב"מריה" ירדנו לסולינה לאורך תעלה צרה שנפתחה בקרח על ידי שובר קרח . מדי פעם נתקלנו בגושי קרח צפים . נסענו לאט . אולם למרות זאת היינו כל הזמן בסכנה של הטבעה על ידי התנגשות עם איזה גוש חד היכול לחתוך את הקירות הדקים של "מריה . " בכל זאת הגענו בשלום . אינני זוכר מי מחברי היה עוד בנסיעה הזו , נדמה לי שגלזר וגליזינגר השתתפו , אולם זוכר אני את התורכים : אבבי , בעל האניה השמן והזועף , קמל , בעל האניה הרזה והזועף , ולילה הבלונדינית . ברגע האחרון נתעוררו שני קשיים : בהגיענו לסולינה התברר לפתע שיש לשלם 800 'לירות מסי נמל עבור זה שהעלו נוסעים על "סקריד " . בתוך נמל םולינה . הקושי השני היה שבסולינה נמצאו אותה שעה עוד כ 200 עד 300 יהודים שרצו לעלות על "סקריה" והתורכי טען שאנו אמרנו לו כי אניות ההורדה יכולות להכיל 1800 עד 2000 איש . על האניה כבר היו 2150 ( לפי חשבוני — (! 2300 הוא לא יתן לאף אחד לעלות יותר . כשעמדתי על דרישתי להעלות גם את אלה ( שהיו ברובם אביונים מחוסרי כל ) נעשו התורכים חשדנים : אולי גם אנו זוממים לזרוק את הקפיטן לים ולהכנס לחיפה מבלי להשתמש באניות ההורדה ? איפה אניות ההורדה ? לא נסע מסולינה עד שלא יבוא מברק ששתי אניות ההורדה הגיעו לאלכםנדרתה !

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help