sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:415

היחידה שבאותו רגע באה בחשבון . מילדי הסכימה לשלם את הכסף בתנאי שהחוזה החדש ייכתב על שמה . היה אינצידנט עם גורנשטיין אשר טען שהאניה שלו והחוזה צריך להשאר על שמו . אבל הוא היה ג'נטלמן , ולאחר שראה כי בזה יכול כל הענין להיקבר , הוא הסכים להעביר את החוזה על שם מילדי . המחשבה העיקרית של מילדי הייתה שעתה היא תוכל להכריח את אנשי "ספירולה" לשלם 5 לירות במקום לירה . אולם דבר זה לא קם . אנו הסברנו שבלעדנו אין הורדה : אניות ההורדה הן שלנו , נשאר , איפוא' שעלינו לשלם לירה אחת . למעשה לא הייתה לנו גם הלירה הזאת ו הישיבה של חדשיים וחצי בסולינה , דמי שכירות נוספים עבור "םפירולה , " דמי שכירות ודלק עבור "סטפנו , " שליש האינסטלציה של "סקריה , " חלקנו ברכישת המזון לדרך — כל אלה אכלו גם את ששת הלירות שנותרו לנו לראש . ונאלצנו ללוות 500 לירות מחברינו בבולגריה בתנאי שנעבור בווארנה בדרכנו מסולינה לאיסטמבול ונקה שם עוד 50 מעפילים . בינתיים נסעו התורכים עם מילדי מסולינה לבוקרסט . משם הם נתנו את הרשיון , לאחר שקיבלו 6750 לירות , להעלות את אנשי "סטורנוס" על "סקריה '' ואולם למילדי חסר כסף — לא הייתה לה האפשרות לשלם את 12 . 000 הלירות שנדרשו ממנה . כאמור , לנו ( ל"ספירולה ( " לא היה יותר כסף . הדרך היחידה למלא את ההפרש הייתה לארגן עוד כמה שיירות עולים שישלמו בעד הוצאות הדרך . כך צורפו לשיירת "םקריד " . שיירת נציבות בית"ר בבוקרסט ושיירת » גריין / ' בכל התקופה הזו היינו מטופלים בשני מיני שאלות * מצד אחד , במלונות המפוארים של בוקרסט , המשא והמתן הכספי הבלתי פוסק עם התורכים — משא ומתן שבו שיחקה התורכית הבלונדינית ששמה היה לילה , תפקיד בעל משקל גובר והולך — מצד שני , בסולינה , העבודה המפרכת של הכשרת האניה להפלגה עם אלפי מעפילים . במשך תקופה ידועה לאחר בוא ה"גרייך , השתתפתי בעבודת אספקת החמרים מםולינה אל האניה שעגנה בים . אולי , מפני שאגי בעצמי לקחתי חלק בזאת , אבל לי נדמה שזה היה החלק המסובך ביותר של עבודתנו . ראשית כל אותה שאלה של פועלים . פועלי סולינה מאורגנים בכמה סינדיקטים אשר גיסו לנצל אותנו עד למקסימום . החלק העיקרי של העבודה היה לריב עם הסינדיקטים ( בשפה הרומנית שאינני מכיר אותה ) ולהשגיח שלא ירמונו למעלה מן המידה . קנית המזונות הייתה גם כן בעיה מאותו המין . ואחר כך צריך היה לשכור אנית מנוע ולנסוע עם כל המטען אל "סקריה , " שם לפרק אותו ולחזור . מלבד זאת עמדה כל הזמן השאלה של תשלום המכס עבור החמרים היוצאים את רומניה — ואולם על זה לא אדגרי

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help