sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:413

כל המעפילים , היות וקשה להגיע אל מקום המשכב , כשהוא על האיצטבא הרניעית , נבנה מעקה בגובה של האיצטבא השלישית בין האיצטבאות , לבין קיר האניה , מהמעקה הזה היו מגיעים אל המשכבים . נבנו מדרגות רחבות כדי לאפשר להמוני האנשים להגיע עד לתחתיות המחסנים . נבנה מחסן מיוחד מחוסן נגד לחות לשמירת המזונות . נבנו שלושה מטבחים ( אחד כשר , ( עשרים בתי שימוש , שתי מאפיות . ובל זה נבנה בים סוער , בלי מכשירים מספיקים , על אניה קטנה שעליה הצטופפו כבר 800 איש . הצטיינה גם מפקדת האניה שהייתה מורכבת מגלזר ופלטין מ"ספיתלה , " גליזינגר וברמר מ"סטורנוס , " פותר מאנשי "' אגודת ישראל" על ה"גרייך , גוטנמכר מהשיירה הבית"רית הרומנית וממני . המפקדה הזאת השליטה את הסדר בעיירת "סקריה , " בעלת האוכלוסיה המגוונת , והיא קיימה את המגע בין המעפילים ל"שלטונות התורכיים , " ואחר כך לשלטונות הבריטיים . אם יש אפשרות להעניק למישהו את התואר של האדם המרכזי במסע , הרי זה אולי גלזר , אשר בחדשים הללו הראה פעילות עצומה . תפקידי היה זה של מרכז , מיניסטר החוץ , ולפעמים קרובות של שופט . היו אניות מעפילים , עם הרבה פחות נוסעים ושםבלו פחות , אבל שם היו מרידות עד שההנהלה הייתה נאלצת לאחוז באמצעי דיכוי פיזיים . לאדם שלא ראה זאת מימיו קשה לתאר באיזו קלות מתלקח כעם ההמון החי חדשים בצפיפות כה איומה . גם על "סקריה" ואף על "ספירולה" היו מקרים שלא היינו רחוקים ממרד . אבל ברגע כזה הכל תלוי במפקדים . אנשי המפקדה של "סקריה" מצאו תמיד את המלה הנכונה להשקיט את אנשיהם ואף פעם אחת לא נאלצו לאחוז באמצעי עונשים . נדמה לי שזה כמעט שיא בשביל אנית מעפילים . זכורני מקרה אחד , בשעה שהתחיל הקור ב"ספירולה , " ונדמה היה שאף פעם לא נפליג , התחילו האנשים לרטון . קודם חיכינו ל"םקריה , " כעת "סקריה" כאן , ועוד מחכים . ואין תקוה ואין סיכויים לנסוע . והקור הולך וגדל והאוכל הולך ואוזל . כולנו נמות כאן . אם כבר למות , מוטב היה להשאר בגרמניה . אז יצאה המפקדה בפקודת סדר שהודבקה על לוחות המודיעין . הפקודה הייתה מורכבת מפסוק אחד ויחיד מן התנ"ן : "ויאמרו בני ישראל אל משה , המבלי אין קברים במצרים כי הוצאתנו למות במדבר . " ( שמות י"ד . ( פקודת סדר זו פעלה הרבה להשקטת הרוחות , האנשים קיבלו לפתע פרספקטיבה על הנעשה . הם פתאום ראו את עצמם כחלק מהתפתחות היסטורית אדירה . לי הוכיח המקרה הזה כי הסיפור על יציאת מצרים אינו מעשה בדוי — רומן שנכתב בידי סופר . כי איה הסופר שיכול היה לבדות מדמיונו את המלים הללו "המבלי אין קברים במצרים " ... לא , הנני

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help