|
|
Page:399
גורנשטין מספר לו בהתרגשות רגה על האולטימטום מברטיסלבה . — הרי יכולת לחכות עד הבוקר . מה נוכל לעשות בשעה מאוחרת זוז — איני יודע . אבל כאשר חייהם של מאות תלויים בנו , אסור לנו לישון . אהרנסון עוזב את החדר כשחיוך עצוב משתפך על פניו . נכנסת אשתו ומתחננת : "בשם אלוהים , תבין שלבעלי מחלת לב קשה . אסור להפריע את מנוחת הלילה שלו . חזור לביתך ומחר בשעה תשע תבוא למשרת . " גורנשטין מתיישב בכורסה ואומר "לא אזוז מפה עד אשר נתחיל בפעולה . " בשעה שש נכנם אהרנסון חוור ועיף ושואל : — מה אנו יכולים לעשות ? כל התחייבות מצדנו משמעותה כאילו חתמנו במו ידינו את גזר דיננו . יעיפו אותנו מחברת "רומניה" ישר לבית הסוהר . איך ניתן התחייבות כזאת , שעה שאין כל זכר לאניהן ונניח שנצליח להביא את האנשים לכאן , מה תעשה בהם באין אניה , הרי השלטונות לא ירשו להם לרדת לחוף , ומה יעלה בגורלם 1 א . לם זה עוד לא הכל 5 התחייבות כזאת מצדנו צריכה להינתן בנוכחות פקידים מן השגרירות הגרמנית , שיאשרו , כי אכן ראו במו עיניהם את חוזה השכירות לאנית ים ואיך נתגבר על קושי זה ! 1 גורנשטין מציע לטלפן לכומר גרמני אחד בעל השפעה , שיש לו גם יד בחברה גרמנית תמנית ולבקש את עזרתו . בשעה תשע נפגשים שלושתם במשרדו של אהרנםון . גורנשטין משתמש בכל כוח השפעתו . האניה הרי ישנה למעשה , אם כי חוזה השכירות עדיין לא נחתם . ודבר זה ייעשה בקרוב , טוען גורנשטין . נוסף לכך , הרי אהרנסון והוא עצמו לא יסכנו את עמדתם ומעמדם בהבטחות שוא . משך שעה ארוכה הוא משדל את הכומר . אהרנםון מנגב מזמן לזמן את עיניו הדומעות . הכומר מחויר והולך , ולפתע הוא מרים את שפופרת הטלפון ומזמין את ברטיםלבה . כעבור חצי שעה הוא מודיע . "אפשר להעלות את האנשים על סיפונה של "סטורנוס" — אנית הים עוגנת בנמל של סולינה / ' כך הפליגו "ספירולה" ו"סטורנום" לםולינה . בחלקה האחרון עוברת הדנובה ארץ ביצות של הדלתה שלה . עשרות אלפים קילומטים מרובעים מהוים את צפון מחוז דוברוז'ה . הן עשירות בכל מיני חיות בר . אין שם מסילות ברזל . העיירה סולינה הנמצאת בקצה הנהר אין בה אף מכונית אחת , כי היא בנויה בקצה הביצות ושום כביש איננו מחבר אותה עם היבשת . הדרך היחידה העוברת בביצות הללו איננה מתאימה לתחבורת מכוניות . בקיץ היא מלאה מים ובחורף היא מכוסה כמה מטרים של קרח ושלג . לסולינה מגיעים בקיץ באניות קטנות היורדות יום יום מגלץ . אמנם בחורף הקשר היה נפסק , כי הנהר קופא ומתכסה בשכבה עבה של קרח . אניות שוברות קרח מיוחדות פותחות אז תעלה מסולינה עד לנקודה אחת שלשם מגיעה הרכבת . אבל הנסיעה בתעלה הזו היא מסוכנת ופרובלמטית . בחדשי החורף מגיעים לסולינה בעגלת שלג או באניה מקונסטנצה דרך הים השחור ( הפנוי מקרח . ( למרות זאת סולינה היא אחת הנקודות החשובות ביותר במזרח
|
|
|