|
|
Page:398
משרד העליה של פרל ומנדלר אשר ארגן את הפלגתה של ה"םטורנום , " נמצא במבוכה גדולה היות וגם להם לא הייתה שום אנית ים , וגם סיכויים לקבל אניה שכזו היו קלושים מכיון שלא היה להם שום ארגון הורדה . חוץ מזה הודיעה ה"סטורנוס" שהיא תחזור לוינה לפני שהקרח יכסה את הנהר — תחזור עם או בלי הנוסעים . ברור היה לכל שאם הם יחזרו לוינה' מר יהיה גורלם . הרומנים לא הסכימו בשום פנים ואופן להוריד אותם אל החוף , ובאופן כזה הזמן להשגת אנית ים היה קצר , וכל יום קרב את הקץ . קושי נוסף היה לפרל , שלא יכול היה לקבל ויזה לרומניה ולא היה לו שם בא כוח . אז עלה במוחו הרעיון לפנות לגורנשטיך . על תוצאות פנייה זו — מספר גורנשטיין את הדברים הבאים : " בשעה שתיים בלילה צלצל הטלפון . בעברו השני של הקו חברת האניות של הדנובה — "ברטיסלבה . " בקול רועד מספר אחד ממנהלי השיירה t הגיסטפו הציגה אולטימטום ! תוך עשרים וארבע שעות צריכים להודיע לה את שם האניה המחכה בים השחור ולקלוט את השיירה . כן צריך להתחייב , שביום בוא "סטורנוס" לשפך הנהר , יועברו מיד האנשים לאנית הים . אם לא ימלאו אחרי האולטימטום , יוחזרו האנשים ויובלו לדכאו . את השפופרת מקבל לידו אחד מפקידי החברה המאשר את נכונות הסיפור , ולפתע נשמע מעבר לקו קול חוצפני , מצווה האומר . "כאן מדברת הגיסטפו בברטיסלבה . מה ששמעתם זה עתה — זוהי החלטתנו . תוך עשרים וארבע שעות חייב הדבר לבוא על סידורו " ! גורנשטיין מתחיל לבקש ולהתחנן , דבר זה בלתי אפשרי רק מטעמים טכניים בלבד . אמנם אניה ישנה וקיימת , אבל החוזה טרם נחתם . תנו לי זמן של שבוע ימים , לפחות שלושה ימים . הקול העבה מברטיסלבה רועם : "היה לכם מספיק זמן עד עכשו לסדר את הענין . ומלבד זה עשרים וארבע שעות מספיקות בהחלט . יותר לא נמתין אף רגע . הרכבת להחזרת האנשים עומדת הכן . השמעתם " 1 ? דפיקה חזקה — והקשר נותק . גורנשטיין נשאר יושב במקומו , כאילו הוקרא בפניו זה עתה פםק דין מות . זעה קרה כמתה את גופו וכולו יאוש . מה יעשה ולמי יפנה ואיך יעזור !? הוא מטלפן לאהרנסון . זה מנהל חברת הנסיעות "רומניה / ' שסייע להפלגת » רים . " קול נשי נפחד שואל ! "מי מדבר , מה קרה " ? — אבקש סליחה . אולם עלי לדבר עם אהרנסון , תיכף ומיד . — השתגעת ? בשעה שתים ושלושים אחרי חצות ? והקשר נותק . גורנשטין מתלבש , תופס טכסי ונוסע לאהרנסון , הגר בקצה השני של העיר ברובע הוילות . אשנב השער נפתח וחצרן מנומנם שואל בכעס לרצונו . גורנשטיין מרים במתכוון את קולו ואומר שברצונו לראות את מר אהרנסון . ואמנם אהרנסון שומע את חילופי הדברים ומזמין אותו לביתו .
|
|
|