sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:394

חדר קטן התפוס כמעט כולו על ידי שולחן עץ גדול וכמה ספסלים . מאחורי קיר דק הייתה מן מאורה קטנה בה עבד המזכיר . היו לו שתי מכונות כתיבה' אחת גרמנית ואחת עברית . הלוקסוס היחידי בחדר היה תנור קטן שאפשר היה להעבירו ממקום למקום . מצב הרוח של השיירה באותו זמן היה מצוין . גם המשמעת הייתה טובה . לא הייתה רשלנות . אבל מצד שני גם לא ראיתי שום סימן של אותה הברוטליות אשר קלקלה כמה פעמים את השם הטוב של השיירות שלנו . נוכחתי פעם כשהצעירים על הרפסודה התנהגו לא טיוב . זה היה בשעת החתונה שנערכת ב"ספיתלה . " עוגת נשואים ענקית הוכנה באופן מיוחד וחולקה בין 225 האורחים הנכבדים . עם סיום חלוקת העוגה , הוברר לפתע שאיזה שהוא מתמטיקאי טעה בחשבון , וחמישים איש ישארו בלי עוגה . פרצת תגרה קלה . המפקדה התכנסה מיד לישיבה , ואחרי רבע שעה הוציאה הודעה שהיות ואין אף אחד שאפשר להעניש אותו עבור המעשה המגונה הזה , אשר קלקל לשני חברים את היום המאושר ביותר בחייהם , הרי המפקדה תקח על עצמה את האחריות , ואף את העונש . בתור עונש המפקדה לא תקבל ארוחת ערב . העולים התאספו מיד לאספה כללית במחסן הקדמי , והחליטו לצום באותו ערב מתוך הזדהות עם המפקדה . במקום סעודה היה לנו ערב של נגינה ( היו לנו כמה כלי נגינה ומספר מנגנים מחוננים , ( שרו שירים ואני ספרתי על ארץ ישראל . הערב נסתיים עם קיבות ריקות אולם עם לבבות מלאי אותה המחלה המתוקה שהצרפתים קוראים לה נוסטלגיה . מבין ה 500 היו רק 300 בית"רים , והשאר היו צה '' רים או סתם יהודים . אבל כולם חיו בהרמוניה . החיים היו מאורגנים יפה . הרצאות' שעורי עברית , פעולות בית"ר , גן ילדים , בקורת רפואית . הכל היה שם . מצב הרוח היה מרומם . יהודי וינאי אחד , מר קפר , סדר "קברט וינאי . " תכנית הקברט הייתה יוצאת מן הכלל , משוררים מקומיים ( וביניהם מר גלזר ) חברו שירים על עניני דיומא . מקהלה בית"רית שרה שירים ארץ ישראליים . עוד לפני סולינה , בנמל בראילה , נולדה לבית '' ריה אחת בת — זה התינוק הראשון שנולד לשיירה ויהי שמה בישראל ספירולה . כל יהודי בראילה שלחו לה מתנות . אחרי ימים מספר הגיעה "םפירולה '' לםולינה , הנמל האחרון של הנהר , ועגנה על יד החוף . שם נולד התינוק השני , גם הוא לזוג בית '' רים . קהילת בוקרםט שלחה מוהל ורב מיוחד . אספר פה את הסיפור שספרתי למוהל ההוא אז , בסולינה ! "חוקר הפולקלור היהודי אנסקי סיפר פעם שבימי המהפכה הרוסית הוא הגיע בערב פסח לעיר ברדיטשב עם מטען מצות מאודיםה במכונית משא . ברדיטשב הייתה נתונה במצור על ידי כנופיות פורעים שהשתלטה על

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help