|
|
Page:368
נאומו בבית הנבחריס הבריטי אמר מר מקדונלד , מיניסטר המושבות < " אילו הייתי ערבי הייתי מתנגד בהחלט' בכל לבי , לעליה יהודית . " למרות זה בגמר המשפט מסר מר חורי לידיד , שלא היה מרוצה מהעדויות ורצה לזכותני , אבל אמרו לו , שאס לא יסכים לפסק דינו של השופט קארי — יאבד את משרתו , ולא הייתה לו ברירה אלא לתת את הסכמתו . במקום זה ברצוני להזכיר את העובדה , שכאשר שוחררתי מבית הסוהר הציע לי קצין משטרה להוציא תמורת תשלום של מאה לירות , מתוך תיקי הסי . איי . די . תעודה , שהוא ראה אותה שם , כתובה על ידי ראש הסי . איי . די , בה נאמר שלפני התחלת המשפט הוא שוחח עם השופט קארי והשפיע עליו בדבר הצורך בהוצאת פסק דין נגדי , שצריך לשמש אזהרה ליהודים ולישוב כולו . לרוע המזל , בשעה שנעשו הסידורים להוצאת מסמך מעניין זה — הופצצו משרדי הס . איי . די . על ידי כוחות האצ'יל והתיק הושמד . בפתיחת המשפט היה האולם מלא עד אפם מקום וגם בזמן הדיונים לא היה אף מקום חפשי אחד ; פרט לשנים שלושה מקומות שנשמרו בכל ישיבה לקונסולים של מדינות אירופה המזרחית . " תחילה התחיל להתברר כאמור משפטו של המפקח גודארד , ראשון העדים מטעם התביעה הכללית היה הקצין ולטר גילפין , מנהל המחלקה לחקירת פשעים במחוז הדרומ , שהופיע כעד המלד , הוא אמר ! " התחלתי לשרת בתפקידי בחודש נובמבר . 1938 תפקידי — לגלות ולחקור את הפשעים החמורים במחוזי , לרשותי שתי סירות משמר , שתפקידן למנוע בעד עליה בלתי חוקית . אני הוא הקובע מתי ולאן על הסירות האלו לצאת לסיורים . ביני לבין הקצין גודארד לא היו שום יחסים רשמיים פרט לחובתו הכללית בתור קצין משטרה למסור את כל הידיעות המגיעות אליו הנוגעות לעליה בלתי חוקית . לא היו לו כל חובות מיוהדות בענין זה . אני מכיר את גודארד מזה שלוש שנים . באחד במרץ 1939 בא גודארד למשרדי ביפו והודיע לי , שקיבל מכתב מאת המפקח הכללי , שבו מודיעים לו על הורדה מדרגתו . הוא שאל אם יוכל לראות אותי בביתו . בלילה הלכתי לביתו ושם קיימנו שיחה ממושכת . שאלתי אותו אם הוא שותף לקנוניה ביפו או במחוז הדרום או אם קיימת קנוניה כזאת . אם כן , אמרתי , הריני מוכן להיות שותף בה . הוא ענה בשלילה . יומיים לאחר מכן ביקר גודארד במשרדי ביפו ושאלני אם אני הוא המפקח על סירות המשטרה . הוא אמר , שיוכל להשיג סכומי כסף גדולים אם אהיה מוכן לשחק עמו את המשחק . אמרתי שאני מוכן . גודארד אמר שיצטרך לדבר עם מספר מכרים ולברר את הענין . ב 6 או 7 במרץ שוב בא אלי , וסיפר שראה את המכרים וישיג את הסכום המבוקש . כל מה שעלי לעשות הוא — להודיע לו את זמני יציאת הסירות לשמירה ,
|
|