sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:367

הגלתי פוםקת אתם למען מאות הגברים והנשים שנחשדו כטרוריסטים או כקשורים בארגון טרוריסטי . הענין הובא למשפט ב 15 ביוני בפני השופט שאו . ומאחר שגודארד ואני בחרנו להישפט בנפרד — התנהל המשפט תחילה רק נגד גודארד . בהמשך המשפט נתגלה שהעד הממשי היחידי של התביעה היה גילפין אשר למרות קשרי הידידות שלו עם משפחת גודארד — העיד נגדו וגולל מסכת ארוכה של שקרים , כפי שנתברר כתוצאה מחקירת שתי וערב שהייתה טובה ויעילה מאוד . גם אני מסרתי עדות לטובת גודארד ונשארתי שלם תחת החקירה הצולבת הנמרצת של תובע הכתר , שנגע בעיקר בדברים שאינם קשורים לענין , כגון השתייכותי הפוליטית והשקפותי . למרות כל זה נמצא גודארד אשם בכל 22 ההאשמות ונידון על תנאי להתנהגות טובה למשך שנתיים . המשפט נגדי נקבע ל 26 ביוני . מעניין לציין שלמרות ההודעות שקבלנו' גודארד ואני , מעולם לא נדרשנו להתייצב בפני המשטרה ולחתום על התחייבות להופיע בפני בית הדין וגם לא נאסרנו . אני מזכיר זאת מפני שבישראל נוהג קבוע הוא בידי הממשלה לדרוש מהנאשמים להופיע במשטרה לשם מאסר או הצהרת התחייבות , להבטחת ההופעה של הנאשם בבית הדין , בזמן שייקרא . כדאי להזכיר עוד , שלפני התחלת המשפט הביעו מספר עורכי דין את נכונותם לעזור ואף הציעו לקיים פגישה בין נציגי הסתדרות עורכי הדין לבין הסוכנות היהודית , כדי להניעה להתערב אצל השלטונות להפסקת המשפט נגדי ולביטולו . בוקר אחד עוררו כמר . עורכי דין את השאלה בנוכחותי בבית המשפט בתל אביב עם ד"ר ברנרד ג'וזף ( דב יוסף , ( שהיה אז היועץ המשפטי של הסוכנות . תשובתו הייתה שאם כי הוא מרגיש אהדה כלפי , הרי לפגישה מעין זו לא יהיה כל ערך , מכיוון שהסוכנות היהודית לא תוכל להתערב בשום מקרה הקשור בעליה הבלתי חוקית . רק שנים מספר לאחר מכן הצטרף ד"ר גיוזף למקהלת המנהיגים היהודיים שהחלו לטעון כי עליה זו אינה בלתי ליגאלית . אולם בקיץ 1939 עדיין לא היו מוכנים להודות בעליה זו ובאורח רשמי היו נגדה . ב 27 ביוני החלה שמיעת האשמות נגדי בירושלים , אבל הפעם היה בית המשפט מורכב קצת אחרת : שופט בריטי אחד מר קארי ושופט ערבי מר חורי , שהיה שופט שלום ונתמנה במיוחד לכהן במשפט זה . הרכב זה היה חשוד ועורר מיד את ההרגשה שהענין "נגמר '' על ידי אדם בעל סמכות . הענין הנידון טיפל בשאלת העליה היהודית לארץ והשופט הבריטי לא היה ידידותי במיוחד ליהודים , בעוד שכל ערבי עד כמה שהיה ידידותי — אי אפשר היה לצפות ממנו לאהדה כל שהיא לעליה יהודית לגאלית או בלתי ליגאלית . ומה עוד שרק מספר שבועות קודם לכן , בעת

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help