|
|
Page:321
פרק עשרים ותשעה הספר הלבן לא רק בעליה הבלתי ליגאלית נלחמה ממשלת בריטניה מלחמת חרמה — גמ על העליה הליגאלית גזרה צמצום וכליה . ברצותם להצמית את תקוות היהודים לבית לאומי , למולדת חפשית ולעצמאות מדינית' מביימים השלטונות הבריטיים מפרק לפרק פרעות ומהומות באמצעות םוכניהם , המלכים את אש הקנאה הלאומנית הערבית ומסיתים אותה נגד היהודים . ואילו בעקבות המהומות —באות גזרות של קצוץ העליה , של צמצום מכירת הקרקעות ; צפות ועולות תכניות לבית מחוקקים עם רוב ערבי , לחלוקת הארץ וכדומה — שאחת מגמתן : לשים קץ להתפתחותו של הישוב העברי בארץ ישראל . ביר ביולי 1937 פרסמה הממשלה הבריטית את מסקנות הוועדה המלכו תית , והציעה את תכנית החלוקה , ואת צמצום העליה עד למינימום . במקום עקרון יכולת הקליטה הכלכלית בא המקסימום הפוליטי . בסוף שנת 1937 הוקמה ועדת החלוקה . ב 9 בנובמבר 1938 פירסמת הוועדה את מסקנותיה . היא קבעה שתכנית החלוקה אינה ניתנת לביצוע , והציעה לצמצם את המדינה היהודית ברצועה לאורך החוף מטנטורה עד לתל אביב ומושבות יהודה כמובלעת . כן הציעה לחלק את הארץ לשני שטחי מנדט — צפוני ודרומי פרט למובלעת ירושלים . ב 28 בנובמבר 1938 הצהיר וינסטון צ'רצ'יל בוויכוח בבית הנבחרים הבריטי : ... " מטעמים רצויים ביותר , נוכח סבל ועינויים שאין כמותם , שלא אנו אשמים בהם , הוגדלה מכסת העליה , לפי דעתי — יתר על המידה , פתאום ובקצב מהיר מדי . בשעה שקבעתי את המטבע של כושר הקליטה הכלכלית לא נתכוונתי — אם זכרוני אינו מטעני — להוציא מן הכלל נימוקים אחרים . ברור שאת כושר הקליטה הכלכלית צריך ^ לפרש לאור המצב המדיני הכללי בארץ . זה היה צריו להתפרש על ידי הממשלה הבריטית , שהתחייבה לנםיון ציוני ; וטבעי הדבר שהממשלה וכל מחלקה במשרד המושבות חייבת לשמור צעדיהן מיום ליום . לפנינו ארץ , א '' י , שבה כל תמצית חובתה של ממשלת המנדט היא לשדל את הצד האחד שיוותר ואת הצד השני שיבליג " ...
|
|
|