|
|
Page:298
יריותיהם . ההתרגשות גברה והלכה . המעפילים פרשו את כפיהם ושוועול " תהרגנו אחד אחד' כי אין לנו מה לאבד " ! "ברחנו מהגיהינום הנאצי , וזוהי הארץ היחידה שנשארה לנו להצלתנו " 1 רבים מן המעפילים התחילו להתפלל בקול רם תפילות של הימים הנוראים וקראו פרקי תהילים בציבור . כשראה הקצין הממונה על הנמל , מר ווב , שקול הצעקות אינו פוסק — עלה בעצמו על סירת המפרש להרגיע את המעפילים , אולם מאמציו היו לשוא . ההרגזותם והתרגשותם גברו עוד יותר . כמעט שאבדו את השליטה על עצמם והתחילו לזרוק את בגדיהם ואת פחי המים הימה . מחזות היאוש נגעו בנראה אל לב מר ווב והשוטרים שליווהו , הוא ירד אל היבשה והתקשר עם השלטונות המרכזיים ולאחר השתדלות ארוכה יכול לבשר לאנשי סירת המפרשים , שהיא תשאר בנמל . לאחר שציידו את "אסימי" בצרכי רפואה — ניגשה סירת מוטור של המשטרה בראשות הקצינים שאו וקובקויסט ופקדו על האניה להפליג . בשעה 5 יצאה "אסימי" את הנמל . בשעות הבוקר המוקדמות פשטה הידיעה המחרידה בעיר חיפה . ההתמר מרות גברה ומצאה את בטוייה בשביתה כללית , שהקיפה את כל החיים הכלכליים . שום יד לא אירגנה אותה . המצפון העברי פקד על כל אחד להביע את מרירית לבו בביטול כל מלאכה . אף התנועה נפסקה בין הערים עד שעה עשר . גם עורכי הדין הודיעו שהם לא יקיימו את המשפטים . הזכות לכל אדם הנמצא בגבולות הארץ , גם אם עבר עבירה , לפנות לבית הדין העליון בארץ ישראל . בזכות זו רצו המטפלים בעניני אניות המעפילים להשתמש . אולם השלטונות החישו את פעולתם כדי שלא יהיה סיפק בידי המטפלים ליהנות מזכות זו ועוד יתירה עשו — הם הכריחו את רב החובל של האניה לחתום על כתב פטורין לעורך הדין י . שפירא שהגן עליו . בשעה 10 בלילה הלכו לביתו של עו"ד שפירא הקצין קונקויםט בלוויית קצין בריטי מהבולשת , הם הביאו אתם את רב החובל ובנוכחותם התם רב החובל על כתב הפיטורין . אפילוג ל"קאטינא" הציפיה לקראת העלאת מעפילי סירת המפרש על החוף גברה משעות הבוקר המוקדמות . סיפרו כי המעפילים יורדו מסירת המפרש בבוקר . אולם הסידורים הפורמליים נמשכו עד הצהריים , והמונים נצטופפו בנמל ועל יד שעריו . רבים טיפסו על גגות המחסנים ועל האניות שהטעינו פרי הדר . לאורך הדרך הסתדרו כמה פלוגות שוטרים בריטיים , כולם במצב הכן , ולא נתנו לקהל להתקרב לשטח הרציף . ב 12 . 15 ראו את הסירה מתקרבת וב 12 . 45 עגנה הסירה תחת משמר חזק
|
|
|