|
|
Page:283
ימי ההפלגה הראשונים עברו ללא תקלות . החיים באניה התנהלו לפי הסדר הקבוע והאניה החליקה על פני מי הים הרוגעים ונישאה על כנפי התקוות של נוסעיה ... בנמל היווני חיאס חיכתה להם ספינת מפרש , כדי להילוות אליהם עד למרחק של 30—20 מיל מתחום המים הטריטוריאליים של הארץ ולהעביר בה את העולים לחוף . הנהלת השיירה בדקה את הספינה ומצאה אותה בלתי כשרה לתפקידה , בעיקג בשל קיבולה המצומצם . בהפלגותיה מאנית האם לחוף וחזרה היא עלולה לסכן גם את אנית האם וגם את העולים , כי לא תהא כל אפשרות לבצע את ההורדה במשך לילה אחד , וקיים חשש שהמשטרה תבחין בתנועה הבלתי פוסקת על יד החופים . ההנהלה החליטה איפוא להמשיך את ההפלגה באניה עד לחוף , מה גם שרוב העולים כבר נתנסו ביסורי דרך וטלטולים אין סוף וזה חדשים ארוכים שהם נודדים על פני ארצות וגבולות . הם עזבו את ספינת המפרש לנפשה והפליגו לנמל התורכי אריקלי כדי להצטייד בפחם , מזון ומים . לאחר שהייה של שמונה ימים , לא הצליחו להשיג אלא פחם והם פנו לקושטא . רב החובל ואשתו קופת המפקדה היתה ריקה . גם רב החובל , שהציג את עצמו כידיד היהודים , לא החמיץ שום הזדמנות לסחוט כספים מן העולים . הם עוד בדרך לקושטא , החל רב החובל לדרוש תוספת תשלום בשל ההשהיות המרובות בדרך , באיימו לחזור לנמל המוצא אם לא יספקו את דרישותיו . באין ברירה הוחלט לערוך מגבית בין העולים . מי שלא היה לו כסף , תרם טבעות , עגילים , שרשרות זהב וחפצי ערך אחרים , העולים ברובם לא התרעמו על המגבית , כי קיוו שתרומותיהם יחישו את קץ סבלם . בקושטא ירדו לעיר שניים מן הנוסעים , מר קניג ומר שרייבר * , שקשרים להם עם יהודי המקום . כתוצאה מביקורם הגיעו לאניה ראש הקהילה ורעיתו והביאו עמם מצרכי מזון בכמויות גדולות . בנמל עגנה באותו זמן אנית פאר של תיירים אמריקניים . מראה אנית העולים נגע ללבו של אחד התיירים , יהודי עשיר והוא שלח להם סירה מלאה שוקולד , וויסקי ומצרכי מותרות אחרים . ככל שנמשכה הנסיעה געשו החיים על האניה עכורים יותר . בציבור גדול זה נמצאו כמובן גם םכסכנים , בעלי אופי קשה ובעלי דרישות מופרזות , אנשים שראו את עצמם מרומים , אשר התגעגעו לסיר הבשר ולדגה הגלותית , אנשים בעלי אופי חלש שנתפסו לכל שמועה , אנשים , אשר אין לדעת אם אפשר לסמוך עליהם בשעות מבחן חמורות . הקבוצה היחידה המאורגנת היתה , כאמור , קבוצת • עתיד הוא שרייבר להתגייס לצבא הציני ' לעזוב ז > ת הארץ ולהגיע בארץ מוצאו לורגת גגרל .
|
|