|
|
Page:279
פרק עשרים וחמשה נ עמי יוליה " נעמי יוליה" הייתה כאמור האניה אשר נועדה להעלות ארצה את אנשי שיירת שניאטין . הם לא זכו ובמקומם הפליגו אחרים . זו הייתה האניה האחרונה אשר הפלגתה אורגנה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה — אך היא הגיעה ארצה כבר אחרי פרוץ מעשי האיבה . מ "וואר ק ו * ל"נעמי יוליה * בחודש יוני הגיע לבלגיה אליהו גלזר ובידו הוראות לדוד אייזנברג שעליו לצאת מיד לם . פיה בירת בולגריה ולהתייצב בפני ד"ר באקיש נציב בית"ר בבולגריה , אייזנברג וחבריו , בוגרי בית הספר הימי של בית"ר בצ'יוויטא ווקיה לבדו על מיבלית , שהשתייכה ליהודי ואשר בהשפעתו של ירמיהו הלפרין העסיק צוות של ימאים יהודים . ד"ר באקיש הורה לאייזנברג לנסוע לווארנה , שם יפגוש את ראובן פרנקו וזה ידריכו בדבר דרכו העתידה . פרנקו א , מר » " שא עיניך לעבר הנמל . הנה , אתה רואה את דגל פנמה מתנוסס על אחת האניות ? זוהי אניה העומדת להפליג לארץ כשעל סיפונה שיירת עולים . אתה , אייזנברג תהיה מפקד השיירה . פה , בווארנה יעלו על האניה מאה וחמישים בית"רים מיוצאי בולגריה . תפליג עמם לסולינה ותאסוף עוד כשמונה מאות עולים ולאחר מכן תפליג לארץ . " זו הייתה האניה "ווארקו" בת שלושת אלפים טון . העזובה בה הייתה רבה , א לם היא התאימה להפלגה בימים . מיד החלו הכנות קדחתניות להתאמת האנית לתפקידה . נבגו בה דרגשים תחתיים , שניים ושלישיים , כדי שתוכל לקלוט כספר גדול ככל האפשר של עולים . נבנה מטבח , הותקנו חדרי שירות שונים , הועלה מזון ומים ובאחד מלילות יולי עלו על סיפונה מאה וחמישים בית"רים , ה ; רם העוגן , לקול שירת התקווה והאניה הפליגה לםולינה . בסולינה היה הכל מובן להעלות את אנשים על הסיפון , אולם פתאום נודע שבעל האניה היווני חזר בו מן ההסכם ודורש תוספת תשלום . מארגני
|
|
|