|
|
Page:249
אחרי חמישה ימי נסיעה מאיזמיר הגענו לנקלדה , שבה היינו צריכים לפגוש שתי סירות המיועדות לקחת אותנו ואת תרמילינו אל החוף היקר . לפני ארבעה שבועות כבר עמדנו כאן ומכאן התחלנו את נדודינו על פני הנמלים . אבל גם הפעם לא באו הסירות . אניתנו נסעה בלי הרף בזיגזגים כדי לפגוש אותן . ביום עשינו תמרוני הסתתרות בפנים האניה' במקרה שנראה מרחוק אנית מלחמה בריטית או אוירון . בלילה ראינו מרחוק אורות על החוף של קפריסין . עוד נשארו לנו אוכל ומים ליומיים והסירות עדיין אינן . ליצני האניה קראו להן שמות : אחת — "לא היה" ושניה — "לא נברא . " העצבנות וסערת הרוחות גברו בינינו . עכשיו , אמרנו כולנו , לא נזוז חזרה , לנדוד שוב בנמלים . עכשיו אנו רוצים להכנס ישר לנמל ארצישראלי . בחוף תל אביב באותו היום הודיעו מטעם מפקד האניה , שאם לא נפגוש עד מחר בשעה 12 בצהריים את הספינות , אנו נוסעים ישר לארץ ישראל . לפנות ערב עלו כמה עולים לתא רב החובל , הזמינו אותו לתא המפקד ושם דרשו ממנו שיכניס את האניה ישר לתל אביב . הוא סירב . אז הודיעו לו שהוא נמצא במעצר ואסור לו לעזוב את תאו . למלחים הציעו אותו דבר , והעמידו משמרות חזקים ליד דלתות המחסן שהם גרו בו . הם הסכימו . למחרת , בשעה 12 יצאה האניה ישר לנמל תל אביב . בלילה עברנו מרחוק ליד חיפה , ראינו את אורותיה ואחר כך ראינו מרחוק את אורות תל אביב . באניה נבחרו חמישים בחורים חזקים , שעליהם להיות המורידים והמסדרים את כל הסידורים בעת רדתנו מהאניה אל הסירות ומשם לחוף . המלחים קשרו חבלים עבים לכל הפינות , שייזרקו מעבר לדפנות האניה כשיתחילו להוריד ממנה את הסירות , ואנשים יטפסו עליהם למטה לסירות . היו לאניה 3 סירות . כפי הנראה קיוו , שאנו נעלה לחוף בסירות והאניה תברח חזרה . בשעה 2 בלילה נעצרה האניה ליד החוף . סירה הורדה על ידי מנוף האניה , ובםירה — שני בחורים עם חפציהם והם היו צריכים לעבוד במשוטים . עוד לא הספיקו להתיר את הסירה מהחבל שקשר אותת לחוף והגלים בלעו אותה . הבחורים שהיו בסירה נאחזו בחבלים של המנוף והצילו את חייהם , אך חפציהם טבעו . הורידו סירה שניה וגם לה קרה אותו דבר , הים בלע אותה ושוב ניצלו הבחורים בדרך נס . הפעם העיר מישהו מהמלחים , שבטעות הורידו את הסירות ליד המנוע , כי שם חזקה המערבולת בעקב פעולת המנוע , והיא שבלעה את הסירות . את השלישית הורידו כבר במקום אחר . היא לא טבעה . בה ירדו המלחים ורב החובל ונעלמו בחשכה .
|
|
|