sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:218

כספיים , כי לא כל הנוסעים היה להם כסף , וחוץ מזה — מה יעשו בכסף שיכנס לקופה מהקנסות ? דבר זה עלול לתת פתחון פה למעלילים ומוטב לתמנע מזה . גם ההצעה להעניש את פורצי הגדר בעבודות נקיון ושמירה מחוץ לתור לא נראתה מעשית , שכן הדנציגאים סירבו בכלל להשתתף בפעולות אלו , ואיכה יכריחום ? כך הגיעו למסקנה שאין דרך אחרת אלא להזקק לעונש גופני — קשירה אל התורן . את הנענש היו קושרים אל התורן לפרק זמן מסוים , מחצי שעה עד שעתיים . ההוראה הייתה שלא להדק את החבל בחזקה והיה בו בעונש זה יותר משום המט ת הרפה מאשר סבל גופני של ממש . עם זה סברו מנהלי השיירה כי הוא עשוי להטיל מורא על הנוסעים ולהרתיעם מלפרוץ גדר . ראשון הנענשים היה בית"רי , אשר בעמדו על משמר מחסן המזונות הוציא ממנו כמה מאות גרם סוכר . אחריי נענשה צעירה שהייתה מבלה בתאי המלחים . על מעשיה אלה הוזהרה מספר פעמים אולם היא לא שעתה לאזהרות . כשמצאוה שוב בתאי המלחים — נענשה . ומקרה בנוסע אחר , יהודי מיוון . הוא הציג את עצמו כרופא , שרק לפני זמן קצר גמר את חוק לימודיו . פעם אחת , בליל סערה , כאשר האני ר . נתטלטלה על פני הגלים הזועפים כקליפת אגוז — הודיעו להנהלה שאחד הנוסעים חלה באופן רציני . באותו זמן לא שיתפו הדנציגאים פעולה עם הנהלת השיירה , והרופאים הדנציגאים סירבו להגיש עזרה לח . לה . לפי כל הסימנים נדמה היה שזאת מחלת הטיפוס . ההנהלה הורתה להעביר את החולה למקום מבודד שעל יד חרטום האניה , והרופא היהודי היווני נתבקש להיות עם החולה ולתמוך אותו בחוליו . הרופא סירב , בטענה שהוא מפחד להיות על הסיפון בזמן סערה . וכאשר כל ההפצרות לא הועילו — קשרו אותו כעונש , לאחד התרנים שבקירבת מקום החולה . ומשמר בית"רים הופקד לשמור על החולה עד שהחלים . מובן , ששיטת העונשים לא הייתה אהודה על קהל הנוסעים , והדנציגאים ניצלו כל הזדמנות כדי להעביר לחוף מכתבי אזעקה שיצילום — מידי אנשי ההנהלה . למרות השמירה הקפדנית הועברו המכתבים על ידי אנשים שחלו ושלטונות הנמל נאותו להורידם לחוף . נוסף למקרה של המעי העיור המדומה , הורדה מעל האניה אשד . שהפילה וכן ילדה בת אחת עשרה ששברה רגל . אחד המכתבים היה מופנה לקונסול הבריטי ומבלי לחכות הרבה ערך הקונסול ביקור על סיפון האניה . הוא השתדל להיודע מה תאריך ההפלגה , כדי להודיע על כך למשטרה הארצישראלית . בכך לא הצליח אמנם , כי איש באניה לא ידע מתי סוף סוף יצאו לדרך , אולם אין ספק שהוסיף לעקוב אחרי האניה ובל תנועותיה , וכאשר הפליגה מחופי יוון קיבלה הממשלה הארצישראלית ידיעה על כך . בימי יוני הראשונים הושלמו כל ההכנות להפלגה . הצוות החדש עלה על סיפון האניה . היו אלה אנשי הפקר מובהקים , שרק התשלום הגבוה הניעם להסכים להשיט את האניה .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help