sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:217

וכאשר עוברים ימים ואין האניה מוחזרת לו — הוא מאיים בפניה לשלטונות ובהשגת צו תפיםה . עוברים ימים וחולפים שבועות ! "אסתיר" נודדת בין איי יוון ומדי פעם היא מתעכבת במקום אחר . לטרכטמן נמסר מן הבולשת היוונית שכמת מנתיני רומניה מנוסעי האניה פנו לקונסול הרומני באתונה בבקשת עזרה , והקונסול מתעתד לבקר באניה . במאמצים רבים הוא מצליח למנוע את ביקור הקונסול . אולם בינתיים שוב פרצו מהומות באניה . השלטונות המקומיים שולחים משמרות של מלחים יווניים לשמור על הסדר והשקט באניה . השלטונות מאיימים , שאם לא תפסקנה המהומות יורידו את כל הנוסעים באחד האיים השוממים , עד אשר ישלימו ביניהם . אך במקום לקיים את איומיה — מעלה המשטרה על סיפון "אסתיר" מספר פליטים יהודיים אשר הגיעו ליוון באורח בלתי חוקי ובתוכם שני צעירים הטוענים שהם יוצאי גרמניה וזה מקרוב ברחו ממחנה ריכת בגרמניה . הצעירים נתקבלו בחביבות רבה , אולם זמן קצר לאחר עלותם על הסיפון נתעוררו חשדות שאין הם יהודים כלל אלא גרמנים , והנהלת האניה הפקידה שומרים שיתחקו אחריהם . מרכז העליה פונה לעזרת ראש בית"ר . הוא מתקשר עם מר פוליטיס , ציר יוון ברומא' ידידו האישי משכבר הימים , ומבקש ממנו להשפיע על בעל האניה שיאריך את חוזה השכירות . טרכטמן מקבל מברק לפנות לפוליטיס , שיבקר בעתיד הקרוב ביוון , ולהסביר לו את פרטי הענין . והנה מגיע לאתונה מר שלמה יעקבי . יחד עם טרכטמן הוא נפגש עם בעל האניה ומנהל עמו משא ומתן מיגע וממושך . תחילה עומד היווני על דעתו ודורש את אניתו . אחר כך הוא מתרכך ומבקש תוספת דמיונית שאפשר לקנות תמורתה מספר אניות . לבס . ף הוא מסכים להאריך את חוזה השכירות תמורת תשלום הגון' בתנאי שהאגיה לא תתקרב לחופי הארץ , אלא יעבירו ממנה את הנוסעים לתוך ספינה קטנה ואניתו תוכל לחזור מבלי שתהיה צפויה לה סכנה להתפס . מתחילים חיפושים אחרי צוות מלחים אחר , שיסכים להשיט את האניה , ומועטים המוכנים לעשות זאת . שם האניה ונוסעיה המפולגים הגיע לכל יורדי הים שבחופי יוון , ואלה המוכנים להסתכן , דורשים משכורות גבוהות שאין באפשרות מארגני העליה לשלמן . כן מתחילים חיפושים אחרי ספינת מפרש שתקלוט את הנוסעים מ"אסתיר" ותביאם לחופי הארץ . גם פה נתקלים בקשיים עצומים ובינתיים עובר שבוע אחרי שבוע , וסבלנותם של הנוסעים פקעה כבר מזמן . « , ל התורן" כדי להשתלט על קהל הנוסעים הנרגן ראתה הנהלת השיירה צורך להזקק לעונשים . רבות שקלה מהי שיטת העונשים המתאימה . לא היה טעם להטיל עונש מאסר , שכן ממילא היו האנשים בבחינת אסירים . אי אפשר היה להטיל קנסות

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help