|
|
Page:210
פרופס פותח לשכת הרשמה במשרד ועד הקהילה . דבר ההרשמה מתפרטס ביז כל יד ) זדי העיר ותוך ימים ספורים נרשמים כאלף יהודים . הוחלט לחלקם לשתי שיירות . בהגיע יום היציאה , הועמדה לרשות המארגנים רכבת מיוחדת , ובזמן הכניסה לקרונות נוכח גם ראש משטרת דאנציג , שבא להפרד מ / ' יהודיו . " פרופס ליווה את השיירה עד לנמל ההפלגה . דומה היה כי הודות למאמצים הרבים שהושקעו , תוכתר יציאת דאנציג" " בהצלחה . לאור כל הנתונים אפשר היה לקוות כי השיירה הראשונה תגיע לארץ בשל , ם ובעקבותיה יצאו השיירות הבאות . אולם תהפוכות הגורל מי ידע ? כנראה נג * ר מן השמיים כי לא ישפר גורל יהודי דאנציג מגורל כל יתר אחיהם בא רופה . רק עוד שיירה נוספת אחת זכתה לצאת מדאנציג , בספטמבר , 1940 ובת קרוב לחמש מאות איש . היא הגיעה ארצה באניה "'אטלנטיק , " ועוד יסופר עליה להלן . אך בינתיים נח 1 ור לשיירה הנסיונית הראשונה , אשר נגזר עליה לנוד למעלה משלושה חדשים בין האיים האגאיים , כשקללת פיר . ד וריב אחים רובצת עליה . . אסתיר * 0 & ל י ג ה 470 יהודי דאנציג עלו על סיפונה של האניה "אסתיר , " שנשכרה למענם על ידי סטבסקי , בנמל רנה שעל הדנובה , בקרבת גאלאץ . ביניהם כמאה וחמישים נשים וכחמישים ילד' ם . לדאנציגאים נצטרפו מאתיים וחמישים נוסעים מיוצאי רומניה ומספר משפחות מפליטי גרמניה ואוסטריה . רובם של הרומנים היו בית"רים וצה"רים — כמאה ושבעים . " אסתיר "' לא נבדלה לטובה מיתר אניות העליד . הבלתי ליגאלית , עלובה הייתה למראה ולקויה בסידוריה הפנימיים . אופיני הדבר , כי "אסתיר" נועדה תחילה להוביל את השיירה שנסעה לאחר מכן ב"ג'פו , " האנשים והאספקה כבר היו על סיפ נה , אולם ברגע האחרון העלה בעל האניה תביעות חדשות והאנשים הועברו ל"גיפו , " אשר הייתה בעיניהם כארמון מלכים לעומת "אסתיר ... " העברת האנשים ריככה את לבו של בעל "אסתיר , " ולאחר גמר המשא ומתן הועלו על סיפונה אנשי דאנציג . אולם תנאי אחד התנה בחוזה — אין הוא משכיר את האניה אלא לחודש ימים בלבד . תנאי זה עתיד היה להיות הרה אסון לשיירה . { על התקנת הסידורים הפנימיים באניה והכשרתה לקליטת מספר כה רב של נוסעים ניצח שבתאי גוטנמכר נדיב , ולהעלאת האנשים והאספקה דאגו יצחק , ז'רז'בסקי , אברהם סטבסקי וד"ר יעקב שיבר — נציב בית"ר ברומניה . "אסתיר" הייתה בעלת נפח של 700 טון ובקושי אפשר היה להכניס
|
|