|
|
Page:189
האנשים התכוננו ליום הגדול . כה רב היה מבל הצפיה , כה רבות האכזבות שמיררו את חייהם בשבועות האחרונים והנה קרב הקץ לכל זה . עוד מעט ושמי המולדת הבהירים יקדמו פניהם וכל אחד מהם יחזור להיות אדם המתחיל בחיים חדשים על פי רוחו ועל פי דרכו . לא עוד יצטרכו לנשום את האויר הדחוס , להצטופף עם האנשים שהיו להם לזרא , לציית למשטר חמור ושנוא . האניה החליקה במתינות על פני הים הרוגע והשקט . הרחק בשיפולי הרקיע נתבלטו חופים נמוכים , הלא אלה חופי הארץ הנכספת . רגשי אושר מילאו את ליבם , איש לא הרגיש בעיפותו ובתשישותו , איש לא חש ברעב ובצמא , כל העינים נצמדו לקצה האופק ... ביום האחרון לפני ההורדה ניתן אות הקימה בשעה מוקדמת מן הרגיל . ארוחת הבוקר חולקה במהירות , ללא כל העיכובים הרגילים . כעבור שעה קלה הופיעו באולם האוכל שלושת המפקדים — נבון , פאול ובלאס . דממה השתררה באולם ואחד מהם פתח ונשא את דברו בעברית : " אחים אהובים . היום הזה הוא חג גדול לנו . היום תדרוך כף רגלנו על אדמתנו הקדושה . נסיעתנו הייתה ממושכת מן הרגיל' מלאת פורעניות וסבל והרת םכנות . נפלו גם בינינו קרבנות שלא זכו להגיע ליום מאושר זה . אך מה נעשה וכל ספר תולדותינו הוא ספר מכאובים ייסורים והם המלכדים והמחזקים את עמנו המפוזר ונותנים לנו כוח לעמוד מול כל הקמים עלינו לכלותנו . כעת , שעה שבעולם כולו מתגברת השנאה והאיבה אלינו , תבואו למולדתנו , מולדת אבותינו ובה תהיו בני חורין ואדוני גירלבם , ומה הם כל טלטולי הדרך וקשייה לעומת חיי חרות ז הנכט עדים היום שאין כל מעצור היכול למנוע את שובנו למולדת . אליה אתם מגיעים היום . תחי ארץ ישראל החפשית והמשוחררת ''! קריאת שמחה אדירה פרצה מגרונות כל הנאספים . שכם אל שכם ויד ביד נקלעו מעגלי הרוקדים ופיותיהם פוצחים שיר . נדמה , שזוהי שעת השמחה והאושר הראשונה מאז עלו האנשים על סיפון אניותיהם וכל יסוריהם לא באי אלא להכשירם לשעה זו . כל העינים הכבויות נדלקו בברק חדש , כל הרגלים התשושות נישאות בקלות בקצב השירה והריקוד , כל הפנים משולהבים והלב עולה על גדותיו מהרגשת אושר , שספק אם אי פעם בחייהם ידעו כמותה . ניתנו הוראות ; עד הצהריים כולם מתרחצים ומתגלחים ולובשים בגדים נקיים , כי משעת הצהריים ואילך תהיה העליה לסיפון אסורה . אחרי הצהריים יהיה כל אחד מוכן על יד ילקוטו המסודר . כל הניירות והתעודות העשויים לשמש לזיהוי העולה ומקום מוצאו יושלכו הימה . יש לשמור על השקט ועל סדר ההורדה הקבוע , איש איש בקבוצתו ואיש איש במקומו וכל אחד יחכה בסבלנות עד שיגיע תורו . בחצות הלילה השליכה האניה את עגנה במרחק כשישה מילין מחוף נתניה . נבון ועמו עוד בחור ירדו לסירה קטנה והחלו לחתור במלוא כוחם .
|
|
|