|
|
Page:137
קלפוס מתנגד . המצב במפיגה איבו מזהיר . מלאי המזון ומי השתייה אזלו . האנשים עייפים מן הנסיעה המיגעת בסערות בלתי פוסקות , על הסיפון מספר חולים ואין להם לא רופא ולא תרופות . יש לבצע את ההורדה הלילה , אנשי נתניה מנסים לרכך את לבו , "תראה , " הם אומרים , ,, היס סוער , בעצמך אמרת שאך בקושי הגעת לחוף , ואיך אפשר לסכן את העולים . הן עלול לקרוא אסון . " ברם , קלפוס בשלו . וכאן מתערב לטובתו מפקד הארגון דוד רזיאל , הנמצא אותה שעה בנתניה . הוא מורה להתחיל מיד בהורדה . ההורדה הייתה אמנם קשה מאוד . לא אחת עמדו הסירות להתנפץ אל החוף , או להסחף על ידי נחשולי הגלים , אבל בסופו של דבר עבר הכל בשלום . ו . ז י א ל מפליג ל א י ר ו 0 ה נתן קלפוס - חוזר לספיגה . יחד עמו יורד לספינה דוד רזיאל , היוצא לאירופה לפגישה עם זאב ז'בוטינסקי לועידה בעניני העליה בי , העומדת להתכנס בפאריס . מאתונה הם טסים לורשה . נציג הארגון בורשה , הלל קוק , מורה לקלפוס לצאת לקונסטנצה שם עוגנת בנמל אניד . גדולה מלאת עולים שעליו ללוותם בדרכם ארצה . הייתה זאת האניה ,, קאטינא . " בטרם הספיק קלפום להגיע לקונסטנצה , ניתן צו על ידי שלטונות הנמל ל"קאטינא" לעזוב את הנמל ולהפליג לים . משלא מצא את האניה מיהר קלפוס במטוס לאתונה . פה נעצר על ידי המשטרה , וכך הוא נפגש עם שמואל טגנםקי . אברהם סטבסקי הנמצא עדיין באתונה מצליח , בעזרת באי כוח חברת האניות , לשחרר את קלפום ואילו טגנסקי נצטווה אחר זמן מה על ידי שלטונות יוון — בלחץ הבריטים לעלות על סיפון אניד . המפליגה לארץ . בהגיע האניה לחיפה נאמר , נחקר ארוכות ונשלח למשך שנד . תמימה לכלא עכו .
|
|