|
|
Page:134
וקבלו ממנה את העולים שנותרו על מיפונה . שמואל מכין את הסידורים להשיט את העולים להוף הארץ והנה מופיע משמר חופים תורכי . חיילי המשמר עולים על סיפון "אלי ' '' מודיעים שהם אוסרים את כולם , ומזעיקים את מפקד האיזור . מפקד האיזור הוא ממוצא אוסטרי , שנשאר בתורכיה עוד מימי מלחמת העולם הראשונה . הוא אדם ליברלי ונוח לבריות . הוא מבחין מיד עם איזה סוג של מבריחים יש לו עסק . שמואל מסביר לו את מצבם העגום של העולים ומפקד האיזור מורה לאנשיו לשחררם . כבר עברו שבועיים מאז עזב שמואל את הוף נתניה על מנת לחזור אליו עוד באותו לילה . משך השבועיים היו יורדים אנשי נתניה לחוף לחכות לבואו ולבם חרד לגורלו ולגורל העולים . עם בוקר הם חוזרים מן החוף מאוכזבים ובערב הם שבים אליו . כתום שבועיים הם מחליטים שאין טעם להמשיך ולחכות , מה עוד שרוב האנשים הם כבר תשושים מחוסר שינה , וכולם מתפזרים לבתיהם . הם משאירים במקום משמר של שלושה אנשים , שהתכרבלו במעיליהם , התיישבו באחד מנקיקי החוף ונמנמו . לפתע הבחינו באניה מתקרבת . כעבור עשרים דקה שוב שוקק החוף חיים % האנשים גוייסו ועבודת ההורדה מתנהלת במלוא הקצב . טגנסקי חוזר כל פעם ב"ארטימיםיה" לים ומביא עוד קבוצות עולים . בינתיים משתררת מתיחות ביחסים בין מלחי "ארטימיסיר " . והעולים . המלחים , הקובלים על תנאי חייהם , מתחילים לשלוח יד במטען העולים . לעתים הם זורקים בכוונה מזוודות ותרמילים הימה , כדי לנצל את האנדרלמוסיה לגניבות . מדי פעם בפעם הם מאיימים כי שוב לא יורידו את העולים מ"ארטימיםיה * לסירות , ורק עמידתו התקיפה של 11 מואל מרתיעה אותם . גם רב החובל נתפס לחמדנות . פעם אחת הוא מבקש את מצלמתו של אחד העולים , ושמואל נותן לו את מצלמתו שלו , כדי לא להחריף יתר על המידה את היחסים , ופעם שניה הוא רואה צעירה יפה על הסיפון ומזמין אותה לתאו . זאת אין שמואל יכול להרשות והוא מזהיר את רב החובל לבל יישנו מקרים כאלה . רב החובל רוגז והוא מצווה להפסיק את אספקת הפחם לבישול ... , ג' 0 ו י יום אחד ו"ארטימיסיה * עוגנת במפרץ התורכי לצדה של האניח "אלי . * ' כשהיא מתכוננת להפליג עם ערב לחופי הארץ , והנה מופיעה באופק אנית ים גדולה . הייתה זאת האניה » ג'פו , " שנשכרה בינתיים על ידי פעילי העליה ב' באתונה , והעלתה על סיפונה בנמל הרומני קונסטנצה קרוב לשמונה מאות
|
|
|