|
|
Page:113
הוא נכנס למסדרון ארוך ואפלולי למחצה , משני צדדיו על יד הקירות ספסלים ועליהם יושבים משמנה וסלתה של וינה היהודית ! עורכי דין , רופאים , מהנדסים וכוי . כולם נרעדים ונפחדים , מגודלי זקן ומלוכלכים ובעיניהם יאוש תה . מי . לקראתו צועד קצין הס . ס . נעול מגפיים מסומרות והד צעדיו מפיל אימים . הקצין מבקש להכניס את האלר בין השורות , הוא מציג את רשיון המעבר והקצין מצווה לו לפנות לאחד החדרים . ובינתיים נשמעה הפקודה " לקום" והאנשים הוצאו החוצה , הועמסו על מכוניות וטרטור מחריש אזניים מלווה אותם בדרכם האחרונה לבוכנוואלד ... האלר עולה לקומה השניה ומוצא את הקצין המיועד . הקצין הוא בעל שערות שיבה , אדם ליבראלי . הוא מזמין את האלר לשבת ומציע לו סיגריות . הוא מנחם אות , שהזמנים הרעים יחלפו מהר . לחדר הובאו פרל ודויטש . הם עומדים להיפרד — נכנס קצין ס . ס . בעל דרגה גבוהה . — מה מעשיכם פה ? — הם משוחררים . — אבל מדוע , לכל הרוחות , — מצטעק הקצין . — זהו סוד ממלכתי , — מפליט דויטש . הקצין עוזב את החדר ביראת כבוד רבה ... » ר ו כ ה ידם של הבריטים האלר חוזר לביתו לנ . ח קצת ממאורעות היום . לא עברה שעה והנה מגיע רץ מן המשרד ומספר שהקונסול הכללי היוג . סלבי מבקש לראותו מיד . הקונסול מודיע שויזות המעבר שהוצאו על ידו בטלות ומבטלות . — אבל מה קרהו — אל תשאל . אין כל אפשרות לבטל את הגזירה . כבר שלחנו הוראה מתאימה למשמר הגבול . — אולם זהו פסק דין מוות ל 870 איש . — לצערי אין בכוחי לעזור . קבלתי פקודה מפורשת וברורה מבלגרד . — אולי תעזור לי להשיג ויזות איטלקיות . - לא . האלר הולך לקונסוליה האיטלקית , אולם שם אין נותנים לו אפילו להכנס , ובמוחו מנקרת רק מלה אחת : מוות , מוות , מוות ... בעוד שעתיים צריכה הרכבת לצאת , ומה יעשו כעת ? הוא חוזר למשרד ופוגש שם את הקונסול היווני , המחכה לו . — אדוני , החזר לי את הויזות .
|
|
|