|
|
Page:104
אנו משוכנעים שאין בדעת הממשלה הנאציאנאלםוציאליסטית באוסטריה לפתור את בעיית יהודי אוסטריה בכל דרך אחרת מאשר חיסול הישוב היהודי על ידי הגירה ואנו סבורים , שזוהי גם דעתם ורצונם של רוב יהודי אוסטריה . אנו מבקשים על כן לאפשר לנו להגיש בעל פה בפני המוסדות הממשלתיים המתאימים תכנית מפורטת על יציאתם ההמונית והמוחלטת של היהודים מאוסטריה . " את התזכיר ביקש האלר להגיש לד"ר ראיאקוביץ , מכרו לשעבר , שמונה על ידי הנאצים כמנהל המחלקה לחיסול הרכוש היהודי . ד"ר ראיאקוביץ עלה לגדולה בשל היותו בנו החורג של פרופסור רינטלן , אדם תאב שלטון ואיש סודו של פון פאפן , מיניסטר בממשלת תלפוס , שהיה מעורב ברצח ח לפוס ואחד האנשים שפתחו את שערי אוסטריה בפני היטלר . אולם כיצד להגיע לראי אקוביץ זה היושב כבוד בבנין הגיםטפו , ומי יעיז להכנס לגוב האריות בלתי קרוא , שעה שיום יום נבלעים בין דלתותיו ובמרתפיו מאות מבין טובי היהודים בווינה , ומשם רק דרך אחת — המובילה למחנה ריכוז ל 5 האלר שם את נפשו בכפו . אחרי חקירות ודרישות מרובות מרשים לו להכנס לראיאקוביץ , המקבל אותו בסבר פנים יפות . האלר מוסר לו פרטים על תכניותיו ומבקש את עזרתו . ראיאקוביץ מצייד אותו ברשיון מעבר מתאים . באנחת רווחה הוא מתרחק מבנין מפיל אימים זה . כעבור יומיים מקבל האלר הזמנה להתייצב במטה הראשי של הגיםטפו , אשר מקום מושבו במלון "מטרופול" המפואר , כדי להסביר מה בעצם רצונו . בלב נפעם נכנס האלר ל"מטרופול , " אשר רחש משמרות ואנשי גיסטפו מכל הדרגות . על כל צעד בדיקות וחקירות , בפני כל שומר סף עליו לזהות את עצמו , כמעט והתחרט על כל העסק , ובמוחו מנקרת השאלה — היזכה עוד אי פעם לעזוב את הבנין הזה כשהוא בךחוריןן ! לאחר טלטולים רבים הובא לחדר מפואר רחב ידיים בו ישבו ראש הגיםטפו קוכמן והפמליה שלו . הוא נתקבל על ידם באדיבות צוננת כפלדה . שאלוהו לשמו למעשיו וכר . — נוכחנו לדעת , לפי תזכירו ולפי הידיעות שבידינו , שאמנם הוצאתם מפה יהודים והעליתם אותם באופן בלתי חוקי לארץ ישראל , — אומר קוכמן — ספר לנו איך עשיתם זאת . רתוקים למקומותיהם ישבו אנשי הגיסטפו משך שעה ארוכה והאזינו לספורו מבלי להפריעו ומבלי לשאול אותו שאלות . כאשר סיים , אמר לו ראש הגיםטפו ! "מחר תקבל את תשובתנו . " כשהלך נקרא לחזור ונתנו לו רשיון מעבר . כל הלילה לא עצם האלר עין . הוא כולו ספקות וניחושים — ההצליח לשכנע אותם ? בתשובתם הלוא תלוי גורלם של אלפים — התבוא התשובה הנאותה והעזרה המקווה ? צלצול חד של הטלפון העיר אותו ממחשבותיו הנוגות . השמש כבר עמדה
|
|
|