|
|
Page:91
לאור השמש ולעיני כל התושבים הם עולים על סיפונה , באורח רגיל בהחלט , כאילו הם ממשיכים בסיורם וכעת פניהם ליוון מועדות ... סערה חזקה פקדה אותם ביום הראשון לנסיעתם והם נאלצו למצוא מחסה באחד מאיי יוון . כשוך הסערה המשיכו בדרכם והתקרבו לחופי הארץ . לפני עזוב גלילי את הארץ נקבע צופן בינו לבין ערי . כן קבעו שההורדה תיעשה על יד חוף גן ליטבינםקי , לאחר שםיירו במקום ומצאוהו מתאים . אולם לאחר מכן התקשרו עם מר פייקוביץ מבנימינה ( אלון — ראש מועצת בנימינה כיום ) ועם אנשי פלוגת בית"ר בזכרון יעקב ונקבע שההורדה תבוצע בחוף טנטורה על יד האי הסלעי שבקרבת החוף . כן הוסכם על איתות פנסים מן החוף כסימן שמחכים לבואה של הספינה . גלילי מבריק לערי על יום בואם . המברק נשלח לפי כתובתו של ב . לובוצקי , שהיה כבר אותו זמן אסור על ידי הבריטים , אולם למרות זה מגיע המברק לידי ערי , ובלילה המיועד יוצאים להקביל את פניהם . שני לילות ציפו האנשים על יד החוף והאניה לא הגיעה . הם מחליטים לחכות לידיעה נוספת על תאריך בואה , ובלילה השלישי , כאשר איש מן המורידים לא ציפה לה — התקרבה הספינה אל חוף טנטורה . גלילי מחפש את האותות — ואין קול ואין קשב . הוא מנסה לאותת מן הספינה — ואין תשובה . הוא מחליט לרדת לחוף ולבדוק את המצב . שני מלחים מן הצוות יורדים אתו בסירה . גלילי יורד אל החוף , פונה אנה ואנה ואין סימן חיים , רק המיית הגלים מפריעה את הדממה . המצב נראה חמור ביותר . הימים הם ימי מאורעות בארץ ומי יודע מה קרה למורידים ומה צפוי לבאים . הוא חוזר לאניה , מתיעץ עם רב החובל והצוות , שהיה מורכב מששה מלחים ומכונאי . הם קובעים שגלילי ירד לחוף , והיה אם ימצא את האנשים ויצליחו לחזור לספינה עד שעה שלוש לפנות בוקר — תבוצע ההורדה עוד הלילה , ובאם יבושש לחזור הם חוזרים לים הפתוח ובלילה הבא ישובו למקום זה . גלילי מודיע על כך לבית"רים , יורד לסירה ונעלם בחשכה , וברשותו רק פנם כים . גלילי אינו יודע לאן לפנות . הוא מחליט לגשת לזכרון יעקב , לפי מיטב ידיעותיו נמצאת שם פלוגת בית"ר . הוא פונה בכיוון לכביש הראשי תל אביב—חיפה . לפתע הוא מבחין שהוא נמצא בתוך כפר ערבי — היה זה הכפר ערבי קסריה . הוא מצליח להתחמק ושוב הוא מבוסס בחולות . והבה הוא רואה מרחוק אור עמום מהבהב , הוא הולך לקראת האור — במקום ישוב זה ישאל על כיוון דרכו . עוד טרם הספיק להתקרב לאורות , התנפלו עליו כלבים בנביחות שפלחו את דממת הלילה . ושוב הוא מצליח להתחמק . עתה מגיע לאזניו טרטורו של מנוע . הוא פונה לעבר הטרטור ומגיע לבנימינה . השעה היא שעת חצות . הוא פונה לעבר תחנת הרכבת — אולי יזדמן לו שם מישהו . לפתע , כאילו מתוך האדמה צצו וקפצו לקראתו שלושה נוטרים יהודים . הוא סיפר שהוא בא מזכרוךיעקב והם נתנו לו להמשיך בדרכו . כעבור
|
|
|