sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:22

בל האנשים המיושבים קראו להרצל "אוואנטוריסט" % ושנים רבות לפני הרצל היו מכבדים בתואר זה אנשים אחרים — למשל' גריבלדי , וושינגטון / קולומבוס . אין ספק שאותו היהודי שאיים להלשין על משה רבנו על רצת קצין המשטרה בארץ מצרים , אמר לו בלשון מצרית כדברים האלה > " אוואנטוריסט שכמוך " ! קשה , קשה מאד לקבוע איפה מתחילה האוואנטורה ואיפה מסתיימת המדיניות המעשית . שילר אמר : "אם ( התכנית ) שורטטה — אינה אלא פשע המוני ; ואם בוצעה — עלילה בת אלמוות . " הוגה דעות לא יהודי אחר , ציניקן , ( אבל גם הוא לא טפש ) ביטא את הרעיון הזה ! כל התחלה נחשבת כאוואנטורה עד לרגע הצלחתה . עד כדי כך מטושטשים ובלתי ברורים התחומים של המושג , שאיני יכול כלל להתחייב להגן עליו תמיד . להיפר . אני מוכרח לשמור לעצמי את הזכות , כשהשעה תהיה כשרה לכך , לחרף אדם ( כפי שחירף אותו המתבולל המצרי את משה רבנו : ( "אוואנטוריסט שכמוך " ! כבר עשיתי זאת פעמים אחדות , ובודאי אעשה זאת עוד פעמים רבות , הדבר תלוי במסיבות שונות — באוירה , בזמן , ב"קוניוקטורה — , " והעיקר בסוג "האוואנטורה" שעליה מדובר . יש ואוואנטוריזם הוא רע , ויש והוא טוב . ברגע זה , במסיבות הנתונות , חושבני שיש להגן על האוואנטוריזם — ראשית , משום שעכשיו אין להמנע ממנו . לא יעזור לנו , אפילו אם כולנו נצעק : "ד , ס ! " כל אחד מבין בפנים לבו , ששום "הס" לא יהיה אצלנו — דוקה משום שאנו , היהודים , הרי אין אנו פגר , אלא גוף חי וגם הציונות לא מתה עדיין , אלא להיפר , — היא נהיתה , ברוך השם , יותר מרת נפש , יותר קשת עורף משהייתה בזמן מן הזמנים . אם כן , עלינו להתבונן היטב ולשקול יפה את הדברים , אולי זה יותר בריא בשבילנו — דווקה לתת הכשר ל"אוואנטוריזם" ילהכיר בו כתופעה נורמלית לגמרי בתנאים בלתי נורמליים . נקח נא את שאלת העליה לארץ ישראל . היא אסורה . מה פירושו של איסור זה בשביל ההיגיינה הלאומית שלנו — זאת מבינים כיום רבים , ואלה שעדיין לא הבינו זאת כל הצורר , יווכחו בכד כקרוב , ודווקד , באופן בלתי נעים . אני אומר "היגיינה לאומית , " משום שמדובר כאן בבריאות הרוח של כל הנוער שלנו . רבבות מהמובחרים שבדור "כיוונו את עצמם * במובן הנפשי כלפי העליה : אלפים מהעידית שבעידית גם התכוננו אליה למעשה , הפכו את כל מהלך חינוכם , הזניחו בתי םפר ו"קריירות" מלומדות , התקוטטו עם הוריהם . כל זמן שעוד היתה אפשרית עליה , לכל הפחות של אלפים אחדים לשבה , הרי הדבר ניחם והרגיע במדת מה גם את הנשארים . ניתן להם לכל הפחות ניצוץ של תקווה . מה יהיה עכשיו י עכשיו הדבר לא ינחם '' כבר גם אם יתנו השנה או בשנה הבאה אפילו אלף " סרטיפיקטים — כי עכשיו התברר , ששליטי ארץ ישראל לא ירשו עליה מתקבלת על הדעת , ותשעים אחוז מאלה שהכשירו את עצמם כדי להשתתף בבנין הארץ , אין להם אפילו צל של תקווה ( כל עוד ישארו בארץ ישראל

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help