|
|
Page:22
בל האנשים המיושבים קראו להרצל "אוואנטוריסט" % ושנים רבות לפני הרצל היו מכבדים בתואר זה אנשים אחרים — למשל' גריבלדי , וושינגטון / קולומבוס . אין ספק שאותו היהודי שאיים להלשין על משה רבנו על רצת קצין המשטרה בארץ מצרים , אמר לו בלשון מצרית כדברים האלה > " אוואנטוריסט שכמוך " ! קשה , קשה מאד לקבוע איפה מתחילה האוואנטורה ואיפה מסתיימת המדיניות המעשית . שילר אמר : "אם ( התכנית ) שורטטה — אינה אלא פשע המוני ; ואם בוצעה — עלילה בת אלמוות . " הוגה דעות לא יהודי אחר , ציניקן , ( אבל גם הוא לא טפש ) ביטא את הרעיון הזה ! כל התחלה נחשבת כאוואנטורה עד לרגע הצלחתה . עד כדי כך מטושטשים ובלתי ברורים התחומים של המושג , שאיני יכול כלל להתחייב להגן עליו תמיד . להיפר . אני מוכרח לשמור לעצמי את הזכות , כשהשעה תהיה כשרה לכך , לחרף אדם ( כפי שחירף אותו המתבולל המצרי את משה רבנו : ( "אוואנטוריסט שכמוך " ! כבר עשיתי זאת פעמים אחדות , ובודאי אעשה זאת עוד פעמים רבות , הדבר תלוי במסיבות שונות — באוירה , בזמן , ב"קוניוקטורה — , " והעיקר בסוג "האוואנטורה" שעליה מדובר . יש ואוואנטוריזם הוא רע , ויש והוא טוב . ברגע זה , במסיבות הנתונות , חושבני שיש להגן על האוואנטוריזם — ראשית , משום שעכשיו אין להמנע ממנו . לא יעזור לנו , אפילו אם כולנו נצעק : "ד , ס ! " כל אחד מבין בפנים לבו , ששום "הס" לא יהיה אצלנו — דוקה משום שאנו , היהודים , הרי אין אנו פגר , אלא גוף חי וגם הציונות לא מתה עדיין , אלא להיפר , — היא נהיתה , ברוך השם , יותר מרת נפש , יותר קשת עורף משהייתה בזמן מן הזמנים . אם כן , עלינו להתבונן היטב ולשקול יפה את הדברים , אולי זה יותר בריא בשבילנו — דווקה לתת הכשר ל"אוואנטוריזם" ילהכיר בו כתופעה נורמלית לגמרי בתנאים בלתי נורמליים . נקח נא את שאלת העליה לארץ ישראל . היא אסורה . מה פירושו של איסור זה בשביל ההיגיינה הלאומית שלנו — זאת מבינים כיום רבים , ואלה שעדיין לא הבינו זאת כל הצורר , יווכחו בכד כקרוב , ודווקד , באופן בלתי נעים . אני אומר "היגיינה לאומית , " משום שמדובר כאן בבריאות הרוח של כל הנוער שלנו . רבבות מהמובחרים שבדור "כיוונו את עצמם * במובן הנפשי כלפי העליה : אלפים מהעידית שבעידית גם התכוננו אליה למעשה , הפכו את כל מהלך חינוכם , הזניחו בתי םפר ו"קריירות" מלומדות , התקוטטו עם הוריהם . כל זמן שעוד היתה אפשרית עליה , לכל הפחות של אלפים אחדים לשבה , הרי הדבר ניחם והרגיע במדת מה גם את הנשארים . ניתן להם לכל הפחות ניצוץ של תקווה . מה יהיה עכשיו י עכשיו הדבר לא ינחם '' כבר גם אם יתנו השנה או בשנה הבאה אפילו אלף " סרטיפיקטים — כי עכשיו התברר , ששליטי ארץ ישראל לא ירשו עליה מתקבלת על הדעת , ותשעים אחוז מאלה שהכשירו את עצמם כדי להשתתף בבנין הארץ , אין להם אפילו צל של תקווה ( כל עוד ישארו בארץ ישראל
|
|