|
|
Page:20
ולהקל את הכניסה החוקית . על זכות ההסדר הזה לא חלקו אף פעם . . 15 אולם נראה שאת כוונת ממשלת הוד מלכותו הסבירו בצורה זו , "שעליה יהודית נוספת לא תורשה כל זמן שהיא יכולה להפריע לערבי כל שהוא להשיג עבודה . " ממשלת הוד מלכותו לא נתכוונה מעולם לנקוט מדיניות זו . היא הייתה מעונינת לציין , שבשאלת ההסדר של העליה היהודית יתחשבו במקרים הללו : " הכרחי להבטיח שהעליה לא תפול למעמסה על אוכלוםי ארץ ישראל בכללותם ושהיא לא תדחה אף חלק מהאוכלוסיה הנוכחית מהעבודות שהיא עוסקת בהן . " ( הספר הלבן . ( 1922 ועל כן הוחלט לנקוט בעיקרון של כושר קליטה . וכשתים על כושר קליטה מתחשבים אך ורק בטעמים כלכליים . " מבצען הנאמן של ההגבלות והגזירות של העליה , היה היהודי אלברט היימסון , ראש מחלקת העליה במזכירות הראשית של ממשלת המנדט . בתפקידו כראש מחלקת העליה היה האחראי , למעשה , לכל מעשי הזדון של הרשות בשטח העליה ; גירוש ה"בלתי ליגאליים , " החזרת אניות עוליס מן הנמלים , וסירוב מתן סרטיפיקטים מכל מיני סיבות שונות ומשונות . ואם כי לא ה , א שקבע את מדיניות העליה , הרי העובדה , שהיה זה יהודי שעמד בראש מחלקת העליה , עזרה רבות למזכירות הראשית . ניתנה לראשי השלטון האפשרות לרחוץ בנקיון כפיהם ולהטיל את כל האחריות עליו . חיימםון הפך לסמל של מדיניות העליה הנוקשה והאכזרית , ועליו הצביעו כעל היהודי המוציא אותה מן הסח לפועל . במידה מסוימת מקביל אופן ניהול העניגים על ידי חיימםון לזה של הרברט סמואל , הנציב הראשון ליהודה . שניהם נשלחו ארצה כיהודים אנגליים וכפקידים בריטיים . הוטל עליהם להסתגל לנסיבות חסרות התקדים של משטר מנדטורי , למלא את סעיפי המנדט ולשרת את האינטרסים והשאיפות של עמם היהודי . לשני האישים האלה היה רקע יהודי חיובי ; שניהם חונכו בסביבה של תרבות יהודית , ומעולם לא הסתירו את יהדותם . אין ספק , על כן , שברגע שהממשלה הבריטית מינתה את השגיים לתפקידיהם בארץ , אפשר היה לצפות מהם שהם ימלאו את משימתם לא לפי האות היבשה של הוראות המנדט , אלא לפי הרוח שעליה הושתתו גם הצהרת בלפור וגם המנדט , ושיראו במינויים שליחות מיוחדת מטעם ההשגחה העליונה להגשים את חלום הדורות של עם ישראל . אך הם התכחשו לזאת . הפרק העגום שכתב חיימסון בתולדות העליה לארץ ישראל בשנות המנדט מטביע על מצחו את אות הקלון של פקיד קולוניאלי בריטי קנאי ואכזרי , המבכר שירות נאמן לאדוניו הבריטיים על צרכי עמו ומצוקת אחיו היהודים .
|
|