sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:14

בזה הניח סמואל את היסוד לאותה שיטת "סרטיפיקטים" שנהפכה במרוצת השנים לעניבת החנק שבה ניסה השלטון המנדטורי לחנוק את התפתחותו של הישוב היהודי בארץ ! אותה שיטה אומללה אשר הפכה ציר המאבק העיקרי של ההנהלה הציונית במשך דור שלם . המלחמה לא הייתה נטושה על עצם העיקרון של עליה חופשית , על זכותו של כל יהודי לחזור לארץ אבותיו , אלא על מספר רשיונות העליה שממשלת המנדט הואילה , מפרק לפרק , להעמיד לרשות ההנהלה הציונית ואחר כך לרשות הסוכנות היהודית לארץ ישראל . כפי שנראה להלן , הייתה עצם שיטת הסרטיפיקטים מקובלת על ההנהלה הציונית , מכיוון שהיא נתנה בידה את האפשרות לקבוע את סוגי העולים כראות עיניה ובהתאם לאינטרסים המפלגתיים של חבריה , ועל ידי כך — את השליטה על ההמונים היהודיים כמתי הגאולה . אם נבחן את הדבר בפרספקטיבה היסטורית , הרי הוציא הרברט סמואל במעשהו זה גזר דין של מוות על רבבות ומאות אלפי יהודים שהושמדו בתקופת השואה , משום שלא יכלו להציל את נפשם על ידי עליה לארץ ישראל מחמת הגבלות העליה ושיטת הסרטיפיקטים שהוא הנהיג , הגבלות אלו הן שהולידו למעשה את "העליה הבלתי ליגאלית , " שנהפכה לתנועה כבירה לפריצת ההסגר הבריטי על העליה ן והשימוש לרעה שנהגו המוסדות הציוניים בשלטון שהעניקה להם שיטת הסרטיפיקטים , הגביר בעקיפין את התסיסה שהביאה ליצירת תנועה זו . חברת . מעבירים * בהתקרב מלחמת העולם הראשונה לחופי הארץ וגבולותיה , עזבו אותה אלפי יהודים נתיני ארצות ההסכמה — הונגריה , אוסטריה וגרמניה , בעוד שאלפי יהודים אחרים , רובם נתיני רוסיה , גורשו מן הארץ על ידי השלטונות התורכיים . נתיני ארצות הציר השתקעו רובם בווינה , בירת אוסטריה . בתום המלחמה עמדו רבים מהם לחוור לארץ , אולם הקונסול הבריטי בווינה לא נתן אשרות כניסה ליהודים בעלי דרכונים גרמניים , והם התחילו לחפש דרכים לחזור לארץ בניגוד לחוק , כלומר , באורח בלתי ליגאלי . ונמצא בווינה יהודי אחד , בשם אליעזר מילר , שהחל לה ציא אשרות כניסה לארץ , החתומות בחותמת בריטית מזויפת , תמורת תשלום של לירה אחת . באותה שנה , שנת , 1918 נוסדה בווינה חברת "מעבירים" ששמה לה למטרה לעזור לחזירתם לארץ של היהודים האלה ולהעלות יהודים יוצאי ארצית אירופה השונות . ד"ר יחזקאל גלילי , תושב תל אביב , שהיה בא כוח חברת " מעבירים" התקשר עם החברה לתיירות והגירה "פלסטיין אכספרס" לשם סידור יותר קל ויותר מהיר של כל הענינים הפורמליים הקשורים במבצע זה . כן התקשר עם חברת האניות "לויד טריאסטינו , " שחמישה מקווי האניות שלה עברו על פני ארץ ישראל , לשם הסעת העולים . "מעבירים" הייתה משתמשת בעיקר באניה

מכון ז'בוטינסקי בישראל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help