|
|
Page:11
yj ) p a את מידת הפסימיות . כך , למשל , אם , a = 0 . 8 כלומר האדם הוא די פסימי , יראו החישובים את התוצאות הבאות : H = 0 . 8 * ( -2000 ) + 0 . 2 * 2000 = -1200 H = 0 . 8 * ( -1500 ) + 0 . 2 * 1500 = -900 H R = 0 . 8 * 100 + 0 . 2 * 500 = 180 H = 0 . 8 * ( -250 ) + 0 . 2 * 2000 = 200 כלומר : Max { 200 , 180 , 900 , 1200 } = 200 = > A בתרגום למילים אדם שרמת הפסימיות שלו שווה ל 0 . 8 בסולם שבין 0 ל 1 צריך לבחור כחברה . A ניתן להבחין שכאשר , a = i כלומר כאשר האדם פסימי לחלוטין , השיטה זהה למקסימין , וכאשר , a = 0 כלומר כאשר האדם אופטימי לחלוטין , השיטה זהה למקסימקס . היתרון היחיד של שיטה זו יחסית לשתי קודמותיה הוא שהיא מתאימה גם למי שאינו פסימיסט או אופטימיסט קיצוני , אבל החיסרון של אי התחשבות בסיכויים נשמר , וזה היה , בעיני עופר , חיסרון משמעותי . השיטה הרביעית נקראה אץ מה להפסיד . זו שיטה שמתאימה למצבים קיצוניים , שבהם , אם לא יילקח סיכון רציני , אין מהם מוצא . אילו , למשל , היתה השאלה על בחירת חברת הטיסה לאי מתחלפת בשאלה מדאיגה קצת יותר , כגון : "עליך לעבור ניתוח לב פתוח העולה 1 , 000 דולר , אין ברשותך כסף כלל ומוצעות לך ארבע עסקות שמכניסות את הסכומים המופיעים בהגרלות A-D למעלה . במי מהן תבחר " ? במצב זה , לכל סכום כסף מתחת לאלף דולר אין כל חשיבות , ורק סכום גבוה מאלף דולר יאפשר את הניתוח . ניתן להמחיש את ערך הכסף באמצעות תרשים . 1 . 2 בדוגמה שלפנינו — ההגרלות במטוס — יש בחלופה A סיכוי של 50 % שיהיה לנו הסכום הנחוץ לניתוח ; בחלופה B אין לנו כל סיכוי לניתוח ; בחלופה c יש סיכוי של 95 ° / 0 שיהיה לנו סכום גבוה מ 1 , 000 דולר ; וכחלופה ס - סיכוי של 90 ° / 0 שיהיה לנו הסכום הנחוץ . לפיכך , במצב חירום כמתואר למעלה , שבו אין מה להפסיד , נבחר בחלופה , C שבה קיים הסיכוי הגבוה ביותר שיהיה לנו הסכום הנחוץ לניתוח . תרשים : 1 . 2 ערך הכסף כאשר זקוקים ל 1 , 000 דולר לצורך ניתוח חירום ליאוניד הורביץ
|
|