|
|
Page:337
היוזמים היו חסרים הון רזרבי ותמיכת המוסדות הלאומיים , ועל כן היא נאלצה להפסיק את מסעותיה אחרי מאבק קשה במשך שנה וחצי . " חשיבותן של "חברת שרות ימי ארץ ישראלי" ואניתה הראשונה "כרמל" ' — סיפר לי אהרון ישראליתן זמן קצר לפני מותה — "התבטאה בכך , שתודות לה קמה חברת ,, עתיד . " עוד בימי פריחתה של חברת פ . נ . ק . " ) פאלסטיין נאביגיישן קומפאני ( " התקשרתי עם משפחת בורכרד , בעלי "פר פלי" ( חברה לםפינות גרר ודוברות לשרות בים הצפוני , ( והם החליטו לשלוח את בנם לארץ ישראל להצטרף רשמית ל"חברת שרות ימי ארץ ישראלי . " יאנם בורכרד הגיע לארץ בשנת , 1935 אך במאוחר , כי בינתיים נתפרקה החברה בגלל סיבות משקיות . " בינתיים עלה בידי יוסף ארמן , סוכן "חברת שרות ימי ארץ ישראלי , " לענין את ד"ר אלסנר בבעית הספנות הישראלית' ויחדיו יסדו חברה חדשה בשם "אוריאנטל שיפינג ליין . " גם מר בורכרד ( הבן ) השתתף באורח פעיל בחברה זו . הם קנו בכספם שתי ספינות מנוע מגרמניה — "דורה" וקארולה" — בנות תפוסה של 150—100 טון . אך גם נסיון זה של הספנות העברית נכשל בגלל קשיים כספיים . בשנת 1935 הגיע לארץ מר לזר ברקוביצ'י מקונסטנצה , כדי לבדוק את האפשרויות לפתיחת קו אניות משא ונוסעים קבוע בין חופי ארץ ישראל לרומניה . הוא מצא כאן שותפים לרעיונו באנשי "אגוד יורדי ים זבולון : " המהנדס ע . טובים . העו"ד פרבשטיין , מר י . רוקח ומשה שלוש . הם הקימו את "החברה הלויד הימי הארץ ישראלי" בהנהלתו הראשית של מר ברקוביצ'י . המפעל הוכיח , כי יש מקום לפיתוח ספנות עברית , אף בלי תמיכתם של המוסדות הלאומיים בארץ ישראל . כעבור זמן מה נרכשו שתי אניות נוסעים : "הר ציוך' ו"הר הכרמל" — בעלות תפוסה של 5400 טון כל אחת ! מהירותן היתה 12 קשר ומספר נוסעיהן 110 — איש . רוב הצוות , לרבות רב החובל והקצינים , היה עברי . בתחילת 1938 עלתה "הר הכרמל" באש ובמקומה נרכשה האניה "מרים / ' בעלת כושר משא של 3 . 900 טון . " הר הכרמל ו"הר ציון" היו חלוצות בשטח הסעת נוסעים בספנות העברית . הראשונה הניפה בירכתיה את הדגל הפלשתינאי ( א"י , ( ואילו השניה את דגל קפריסין . האניה "מרים , " שאף אותה רדף גורל ,, הר הכרמל" — היא נשרפה — היתה האניה הארץ ישראלית הראשונה שיצאה מגבולות ים התיכון והפליגה לנמלי צפון אירופה . עם פרוץ המלחמה הועברה ,, הר ציוך לקו אנגליה—אנטוורפן—ארץ ישראל . ,, בימי חרום אלה — , '' כתב מר מאיר גלברט בחוברתו "היהודים והספנות" — "כשהיד ' הזידונית מתנקשת ביורדי ים היוצאים למסעותיהם לתומם , ממשיכות שתי אניות הלויד במסעיהן בימים זרועים מוקשים למיניהם . מלחים עברים רושמים דף מפואר בתולדות התחיה הלאומית . במשך חמש שנות קיומו הסיע הלויד באניותיו כ 18 . 000 נוסעים והעביר 130 . 000 טון משא . על אף התחרות הקשה מצד האניות הזרות , הנתמכות על ידי ממשלות ארצותיהן , עמד הלויד במבחן גם מבחינה עסקית . תודות להנהלתו הנבונה והמנוסה הובטח אפילו רווח לבעלי מניותיו . לזכותו של הלויד יש לזקוף עוד את העובדה , שהוא הראשון והיחידי ששיתף אניות עבריות ביצוא הדרים 385 , 000 ) תיבות בסך הכל . ( משק ההדרים העברי כשהוא לעצמו עשוי היה לשמש בסיס להקמת צי מסחרי עברי אדיר . אבל ריחוקו הנפשי של הישוב מן הים הביא לידי כר , שהדרינו ביססו והעשירו קווי אניות זרים ; חטא שלא יכופר על ראשי הישוב . "
|
|